מאמר מאת ד"ר יניב זייד
בשקט, בשקט - מהפיכה. צה"ל, צבא העם, החל להילחם בתופעת העישון בקרב חיילים. כבר שנים רבות ידועים הנתונים הקשים והבעייתיים - שכיחות העישון עולה ב- 40% (!) מיום הגיוס עד ליום השחרור משירות חובה - משיעור של 26.2% מעשנים ביום הגיוס ל- 36.5% מעשנים ביום השחרור. כמעט אחד מכל חמישה חיילים מתחיל לעשן בצבא (לאחר שלא עישן קודם). יותר מחצי מהחיילים שהתנסו בעישון לפני הצבא והפסיקו - חזרו לעשן בצבא. ולא פחות חמור - 85% מהחיילים בצבא שלא מעשנים נחשפים לעישון כפוי, וכך למעשה הם "מעשנים פאסיביים" בעל כורחם. בכל העולם וגם בישראל חל בעשור האחרון מפנה דרמטי ביחס לעישון - פינות עישון מבודדות ומרוחקות בבנייני משרדים (שהופכות את העישון לפחות לגיטימי), איסור על עישון בכמעט כל מרחב ציבורי שקיים (אפילו במגרשי כדורגל פתוחים!), ועוד.
רק בצה"ל - עולם כמנהגו נוהג - העישון מאד מקובל והצבא נהיה ממש "מחששה", כשהסיגריות נמכרות בצורה מאד מאסיבית ב"כוורות" (לשעבר ה"שק"ם", לקוראים שלי ששייכים לדור ה- X...) וגם הציבור שולח קופסאות סיגריות לחיילים בכל "חבילת שי" (ובעיקר במהלך מבצעים צבאיים). אך לפתע, כאמור, מהפיכה - הצבא החליט להציב לעצמו חזון ויעד של "צבא נקי מעישון", מכירות הסיגריות בבסיסי צה"ל מפסיקות (!) וחוקי העישון בבסיסים הוחמרו מאד. בנוסף, העישון נאסר בכלי רכב צבאיים, ויקבע סעיף בדין משמעתי לעבירת עישון (!).
זה ממש לא מובן מאליו - הצבא מוותר כאן על כסף רב (חלק מההכנסות ממכירת הסיגריות ב"כוורות" לחיילים חוזרות לצבא) וגם נכנס לריב רציני עם החיילים, בעיקר ה"מכורים" שבהם, שכבר התחילו לפרסם מחאות בעניין ברשתות החברתיות. מה גרם לשינוי גישה יסודי כל כך בצבא, לאחר שכל ניסיונות השכנוע הקודמים בעשור האחרון לא הצליחו? מה גרם לצה"ל להילחם לפתע בתופעת העישון, ולהשקיע לשם כך זמן, כסף ואנרגיה רבים? בדקתי ומצאתי. מסתבר שבחיל הרפואה החליטו לשנות גישה, ובעיקר לשנות את הטיעונים. במשך שנים הם ניסו לשכנע את הרמטכ"לים ואת אלופי צה"ל הרלוונטיים להתגייס למאבק ביחד איתם, בטיעונים של שמירה של בריאות החיילים, הסיכונים לטווח ארוך של העישון, התמותה הגדולה וקיצור תוחלת החיים שהעישון אחראי להם (8,000 ישראלים בשנה מתים כתוצאה ישירה מעישון) וכו'. וזה לא עבד. ואז הם שינו גישה, והציגו נתונים לפיהם חיילים מעשנים הם פשוט חיילים פחות טובים - הם נפצעים יותר, מפסידים יותר אימונים, ניגשים פחות למבחני כושר ואם ניגשים למבדקי הכושר - עוברים אותם הרבה פחות. וזה עבד. זה שכנע את הנהגת הצבא. כי בסופו של יום, כל אחד - אדם, חברה או גוף - מתעניין קודם כל בעצמו ובאינטרסים שלו.
אז לדבר על כך שבריאותו של החייל (היום בן 18 עד 21, באחריות הצבא) תיפגע בגיל 60 - 80 (בעוד הרבה שנים, כשכבר לא יהיה באחריות הצבא, אפילו לא במילואים) זה נחמד, אבל לא יעיל. מה שיעיל, זה להסביר שהחייל יירה שני כדורים פחות ביום כשירות. זו "שפה" שבהנהגת הצבא מבינים. אם רוצים לשכנע אותם, צריך להסביר להם איך זה ישפיע עליהם, איך זה יעזור להם.
הלקח לעניין מהפיכת ההגינות שמיק"ה רוצה להוביל: ביום שאנשים יבינו כי הגינות היא לא רק ערך חשוב אלא גם האינטרס האמיתי שלהם, הם יאמצו אותה ביתר נכונות ואז נתחיל לראות שינוי מבורך בהתנהגות החברתית שלנו.
עו"ד ד"ר יניב זייד הוא מומחה לשכנוע ולהעברת מסרים