שיטת מצליח: ההמצאה הישראלית שדופקת את כולנו

כתבה מאת אור סופר, באדיבות Ynet, פורסם במקור באתר Ynet.


חייבו אתכם על שירותים או מוצר שמעולם לא רכשתם? קניתם משהו בסופר, ורק כשהגעתם הביתה גיליתם ששילמתם יותר מהמחיר הנקוב? התנתקתם ממפעילת הסלולר שלכם אבל היא ממשיכה לגבות מכם תשלום חודשי? ברוכים הבאים למועדון המפוקפק בתבל - קורבנות שיטת מצליח. איך עובדת השיטה, באילו תחומים היא נפוצה, מה ניתן לעשות כדי לברוח ממנה ומדוע אין לה תרגום לשפות זרות?


(קטעים מתוך הכתבה)


למה הם עושים את זה? ובכן, מאותה סיבה שרוב שחקני הוליווד רכשו מטוס פרטי. כי הם יכולים.


שיטת מצליח היא תיאור רווח לביצוע עסקה שמבוססת על חוסר תשומת הלב של הזולת או ניצול של בורותו או תמימותו. העסקה בנויה על אי הגינות ידועה מראש ומוסווית, וכוללת ניסיון לבצע מהלך של גורם אחד במטרה להרוויח תועלת כלשהי, לרוב כלכלית, מהגורם השני.


הכלל הקבוע בשיטה, וממנו נגזר שמה, הוא: "יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח". כלומר, מי שמפעיל את השיטה יודע בהכרח כי קיים סיכוי שהניסיון לא יצליח, אולם יוצא מתוך נקודת הנחה שבהעדר הצלחה לא ייגרם נזק (או שיגרם נזק מזערי), ולפיכך שווה לנסות.


ניתוח מרכיבי שיטת מצליח מגלה כי היא נסמכת במידה רבה על עצלות, הזנחה, תבוסתנות, העדר זמן פנוי ורתיעה מעימותים של הצרכנים. המשמעות היא כי שיתוף הפעולה של הצרכן חיוני להצלחתה של "שיטת מצליח", ובלעדיו לא יהיה לה סיכוי.


(קטעים מראיון עם אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, במסגרת הכתבה):

"שיטת מצליח זו יצירה מקורית שלנו", אומר פלג בסרקזם, "אין סיבה לייפות את הדברים. מה שעומד בבסיס השיטה היא רמאות. ברוב המקרים מדובר ברמאות בחסות החוק, מה שמכונה 'כשר אבל מסריח', אבל יש מקרים שהם עד כדי כך יהירים ובטוחים בעצמם שהם לא בוחלים גם בעשייה של דברים לא חוקיים.


"בשיטת מצליח מנסים לבנות על הבורות של הצרכנים, על חוסר הזמן והסבלנות שלהם, במיוחד אם הם עמדו בתור זמן ממושך או שהם באמצע יום עבודה, או על העצלות שלהם לבצע את הבדיקות הדרושות לפני שמקבלים החלטה. לצערי, השיטה הזו מופעלת פעמים רבות נגד אוכלוסיות מוחלשות: עולים חדשים, בני נוער וקשישים, שלא בדיוק שולטים בחומר ואפשר לחגוג עליהם.


איך אפשר למנוע שיטת מצליח?

"בכל הנוגע לשיטת מצליח צריך שניים לטנגו. השיטה לא תעבוד אם הצרכן לא ייתן לה לעבוד. יש ארבע פעולות צרכניות חשובות שצרכן יכול לנקוט כדי להגן על עצמו: בדוק, קרא, שאל והשווה. אם תעשה את כל הארבע האלה, אתה בסדר".


למה הם עושים את זה?

"זאת שאלת מיליון הדולר, שהתשובה עליה היא 'מיליון דולר'. הכול כשר בעיניהם כדי למקסם את הרווחים שלהם. אם המצפון מתחיל קצת לדגדג להם, הם נזכרים מיד שאם חלילה יחטאו בהגינות הם עשויים לצאת פראיירים, ובישראל אין כינוי גרוע יותר מ-"פראייר'".


מתי בדיוק הפכה "פראייר" למילת גנאי? באיזה שלב בהתפתחות הישראליות נדחקו ההגינות והיושרה לתחתית סולם הערכים שלנו? איך יכול להיות שאותו עם שנאמר עליו "העם נבחר", "מציון תצא תורה" ו"אור לגויים" מקיים חיי מסחר בזויים ונטולי מוסר?


השאלות האלו בדיוק הביאו את עו"ד פלג להקים את המרכז לקידום ההגינות בישראל, שמטרתו להטמיע ערכי הגינות - כבוד, יושר והתחשבות - כערכים מנחים בהתנהלות הבין-אישית והציבורית בכל תחומי החיים בחברה הישראלית.


"אחרי קרוב לעשור במועצה לצרכנות (פלג כיהן כמנכ"ל המועצה לצרכנות בין השנים 2016-2007), השאלה למה אנחנו כאלה לא נתנה לי מנוח. איך זה קרה לנו? איך עם שהיה הבטחה מתקלקל בצורה כזאת? הקלקול הזה בולט לא רק בתחום הצרכנות. העדר הגינות מתקיים בכביש ובין שכנים ובתור למוזיאון ובשלל תחומים נוספים. לא מספיק שנטפל רק בעקיצות וביתושים. צריך לייבש את הביצות הערכיות שמשם הם מגיעים, וזה כבר עניין תרבותי.


רמאויות מתבצעות בכל העולם ברמות מסוימות. אנחנו פשוט רגילים להצטיין, והסיבה נעוצה במורשת הגלות שאנחנו סוחבים על כתפינו. באלפיים שנות גלות היינו חייבים לשרוד אז אימצנו לעצמנו יצירתיות, תחכום וחוסן נפשי, מאפייני התנהגות שלקחו אותנו מאוד רחוק ברמה העולמית בתחומים כמו ביטחון, היי-טק ורפואה, אבל במקביל הזיקו לנו מבפנים. בדיוק כמו במחלה אוטו-אימונית שבה מערכת החיסון החזקה מזהה בטעות את הגוף כאויב ומתחילה לתקוף אותו, כך גם מערכת החיסון שהחברה הישראלית פיתחה, באיזשהו טוויסט מעוות, התחילה לראות איומים הישרדותיים שאינם קיימים ותקפה את עצמה.


מה שהתחיל כאינטרס הישרדותי בהקשר הכלכלי – לגמור את החודש או לדאוג לכך שההכנסות יעלו על ההוצאות – ואפשר לנו לעגל פינות, הידרדר למקומות קיצוניים ומכוערים. למה רק לדאוג להיות מאוזנים? בואו נדאג לרווח! למה רק לדאוג לרווח סביר? בואו נעשה רווח יותר מסביר! כל זה מלווה בקנאה, חומרנות והרבה אגו. הקול הערכי נדם, ואנחנו כמעט לא שומעים אותו בצורה אפקטיבית".


איך אפשר לתקן?

"במערכת השיקולים של המון אנשים מקסום רווחים עולה במעמדו ובחשיבותו על ערך ההגינות. הדרך הראשונה להתמודד עם זה היא באמצעות חינוך. על הדרך הזו מופקדת מערכת החינוך, שלצערי לא עושה את זה בצורה מספקת או ליתר דיוק לא עושה את זה בכלל, וחבל. הדרך השנייה היא לפעול מול ישראלים מבוגרים, ואותם אתה לא תשכנע בהטפה לערכים אלא בתדר היחיד שבו הם קולטים ופועלים - התדר האינטרסנטי, מה יצא לי מזה?


"במילים אחרות, אתה צריך לשכנע אותם שהגינות היא לא רק ערך נעלה אלא גם ערך משתלם לטובתם האישית. חובת ההוכחה היא כמובן עלינו, ויש לנו שפע של דוגמאות להמחיש את זה מכל תחומי החיים.


"יש שתי טעויות בסיסיות שעושים אנשים שנוהגים בחוסר הגינות. הראשונה, הם שוכחים שהם לא חיים לבד; והשנייה, שהחיים הם יותר מרגע אחד. אם אתה מתעקש לתת יד לנורמה קלוקלת, חשוב לזכור שלא לעולם חוסן. ההתנהגות הזו תחזור מתישהו כבומרנג, כשאחרים ישתמשו בנורמה הזו מולך. כולנו נהיה חולים מתישהו, כולנו נזדקן, לרובנו יש כבר עכשיו הורים מבוגרים וילדים צעירים. אין סיבה הגיונית לעזור לדבר הרע הזה להתפשט במקום לחסום אותו. הכרית הנוחה ביותר היא מצפון שקט".

25 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול