במיזם יוצא דופן בשם "משאלת-העם" של המרכז לקידום ההגינות בישראל בביצוע מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" , התבקש מדגם מייצג ענק של הציבור בישראל לחוות את דעתו על מרכיביה של הרפורמה החוקתית שמובילים השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן והעם אמר את דברו בצורה ברורה:
העם מתנגד בפער גדול ל-6 מתוך 8 הסעיפים של הרפורמה:
62% מתנגדים למינוי שופטים על-ידי פוליטיקאים לבדם (רק 25% תומכים בכך)
64% מתנגדים למינוי יועץ משפטי למשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה.
66% סבורים שבג"צ צריך להיות מוסמך לפסול מינויים בלתי ראויים של שרים או סגן שרים.
72% סבורים שבג"צ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא מוצדקת או לא חוקית.
70% סבורים שקביעת חוקי יסוד צריכה להתבצע לפחות ברוב של 64 ח"כים ומעלה.
76% מהציבור מתנגדים לפיסקת ההתגברות או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי הכנסת ומעלה.
למעלה ממחצית מהמשיבים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות מתנגדים ל – 5 מתוך 8 הסעיפים של הרפורמה(!):
53% מקרב המשיבים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות מתנגדים לכך שהפוליטיקאים לבדם יבחרו שופטים.
65% מקרב המשיבים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות מתנגדים לקביעת חוקי יסוד ברוב של 61 ח"כים בלבד.
57% מקרב המשיבים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות מתנגדים לפסקת התגברות או שדורשים עבורה רוב של 64 חברי הכנסת ומעלה.
51% מקרב המשיבים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות מתנגדים למינוי יועץ משפטי במשרד ממשלתי שלא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה.
55% מקרב המשיבים שהצביעו ליכוד בבחירות האחרונות סבורים כי בג"צ צריך להיות מוסמך לפסול החלטה שלטונית לא חוקית או לא מוצדקת.
סוגיות בהן יש תמיכה ברפורמה:
בנושא פסילת חוקים על-ידי בג"צ, הציבור סבור כי אין לאפשר זאת (20%) או כי יש לאפשר זאת רק ברוב של 80% ומעלה משופטי בג"צ (52%).
בסוגית פסילת חוקי יסוד על-ידי בג"צ הציבור חלוק: 51% סבורים שאסור לבג"צ לפסול חוק יסוד ואילו49% סבורים כי בג"צ צריך להיות מוסמך לעשות זאת.
61% מהציבור קובעים כי הדיונים בכנסת בנושא הרפורמה נוהלו על-ידי מובילי הרפורמה בחוסר הגינות (על פי הגדרת ההגינות :התייחסות בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות).
בית- המשפט העליון מוביל בפער ניכר באמון הציבור (47%) לעומת הכנסת (27%) והממשלה(29%).
הרקע למיזם "משאלת-העם": מובילי הרפורמה המשפטית מנסים להשעין אותה בין היתר על הטיעון שלפיו כביכול מרבית הציבור תומך ברפורמה והצביע בעדה בבחירות האחרונות לכנסת, ואת הכרעת הרוב יש לכבד. האמת היא שהרפורמה לא הוצגה במערכת הבחירות וממילא לא הועמדה כלל למבחן הבוחר. מיזם "משאלת-העם" של המרכז לקידום ההגינות בישראל נועד להעמיד אותה למבחן הציבור, ולתת לעם לומר את דברו.
כיצד נערך מיזם "משאלת-העם"? מומחה ידוע למשפט חוקתי, פרופ' גד ברזילי (לשעבר דיקאן הפקולטה למשפטים והמשנה לרקטור באוניברסיטת חיפה) נענה לבקשת המרכז לקידום ההגינות בישראל ופרט את הצעת הרפורמה המשפטית של רוטמן-לוין ל-8 סוגיות שבהן הוא ניסח ביחד עם ד"ר רינה דגני, מבעלי מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה", שאלות בשפה אובייקטיבית, ברורה ומובנת והעמיד אפשרויות תשובה שונות, לרבות האפשרות הכלולה במתווה רוטמן-לוין (מתווה הרפורמה המשפטית). מכון "גיאוקרטוגרפיה", בנה מדגם ארצי מייצג יוצא דופן של הציבור בישראל, שבו מיוצגים כל המגזרים כחלקם באוכלוסייה. המדגם הקיף 3000 נשאלים באינטרנט ועוד 3 קבוצות ייעודיות של 300 נשאלים טלפוניים כל אחת, במגזר החרדי, הערבי והקשישים, כדי להגיע באופן מייצג גם לקבוצות אוכלוסייה שהשימוש באינטרנט אינו רווח בהן. המדגם הענק הזה , באופן שבו הורכב, מבטיח טעות דגימה של עד 1.5%, כלומר רמת דיוק גבוהה ביותר כדי לדמות משאל-עם אמיתי. למדגם המייצג הענק הזה הוצגו השאלות שהוכנו על-ידי המומחים, עם כל אפשרויות התשובה.
עו"ד אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל: ההגינות היא היום מוצר במחסור בישראל בתחומי חיים רבים והדבר בא לידי ביטוי באופן בולט גם בהתנהלות הפוליטיקאים. שיח ציבורי ראוי, בוודאי בסוגיה עקרונית השנויה במחלוקת, צריך להתבסס על עובדות אמת, על כבוד ועל התחשבות. במסגרת מיזם "משאלת-העם" של המרכז לקידום ההגינות בישראל, העם אמר את דברו בצורה ברורה נגד הרפורמה המוצעת במתווה לוין-רוטמן ונגד הסגנון שבו מנסים מוביליה להעביר אותה בכנסת. כפי שעולה מן התוצאות החד -משמעיות, העם בעד דמוקרטיה עם שלוש רשויות עצמאיות המקיימות ביניהן בלמים ואיזונים, ובוודאי מתנגד לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת והפיכתה של מדינת ישראל למדינה עם רשות אחת בלבד. במדינה בה הציבור לא נותן אמון בפוליטיקאים, ובאופן התנהגותם דומה שהם גם לא ראויים לו, המשטר הדמוקרטי המאוזן הוא חומת ההגנה של חירותנו . לכבוד חג החירות, זוהי מתנתו של המרכז לקידום ההגינות לעם ישראל ולמדינת ישראל.