רקע: תכניות הממשלה למניעת המשך התפשטות הקורונה מסוכלות על ידי החוליה האחרונה וההכרחית להצלחתה – קיום ההנחיות על-ידי הציבור. אי-קיום ההנחיות נובע בחלקו מאובדן אמון בצידקתן המקצועית של ההנחיות ובאופן קבלתן, הנתפס כמוטה פעמים רבות על-ידי שיקולים פוליטיים, סקטוריאליים ומאבקי כוח. עם זאת, אין בסיבה לתופעה כדי לשנות את השלכתה המזיקה על המשך התפשטות הנגיף.
במחקר שערך המרכז לקידום ההגינות בישראל הוצגו למדגם מייצג של הציבור הישראלי חמש כרזות בחמישה סגנונות שונים, הקוראות לציבור להתנהג באחריות ולעטות מסיכות. הנשאלים התבקשו לענות על השאלה איזו כרזה בעיניהם תשכנע את הציבור הישראלי לעטות מסיכות.
מן התוצאות עלה שהסגנונות המשכנעים ביותר הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר לאינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה. הגישה הכדאיניקית, המעידה גם על אנוכיות, בולטת לעומת הגישה האלטרואיסטית, המתחשבת בנזק שעלול להיגרם לאחר.
המסר שנמצא המשכנע ביותר היה המסר על סיכויי ההידבקות (איום הישרדותי בריאותי) והמסר על הקנסות הצפויים מאי-ציות להנחיות (איום הישרדותי כלכלי).
הכרזות שדורגו אחרונות התמקדו במסר של התחשבות חברתית או מסר של משמעות ערכית – מידת ההגינות שבאופן עטית המסכה. אין אפוא מנוס מן המסקנה כי נדרשת במקומותינו מדיניות של הרתעה אפקטיבית על דרך של הצגת הסיכויים להידבקות האישית של כל אחד ואחת וכן אכיפה נוקשה שתמחיש לציבור כי הוא ייפגע בוודאות, אם לא מן הסכנה הבריאותית, אז מן הפגיעה בכיסו.
המטרה: הגברת ההיענות של הציבור לשמירת ההנחיות ובעיקר עטית מסיכה, שמירת ריחוק ומניעת התגודדות.
השיטה: תכנית שמטרתה יצירת חוסר כדאיות להפרת ההנחיות במבחן עלות-תועלת, ובעלת שני מרכיבים:
א. הגברת האכיפה להבאת סיכויי ההיתפסות לכמעט 100%.
ב. הסברה בולטת ונרחבת לגבי סיכויי ההידבקות של כל אחד ואחת ולגבי סיכויי ההיתפסות של מפרי ההנחיות.
הדרך:
א. הוספת 10,000 תקנים של שוטרים ופקחים לאכיפת ההנחיות.
ב. אכיפה שוויונית, נחושה, בלתי מתפשרת ובלתי סלחנית.
ג. מסע הסברה מושקע בעלות של 30 מיליון ₪ , מותאם לשונית ומגזרית, בכל אמצעי התקשורת ובשילוטי חוצות ואוטובוסים למשך חודש ימים, להדגשת המסרים של הפגיעה הבריאותית, הפגיעה הכלכלית והסיכויים הגבוהים שלא תוכל לחמוק מהפיקוח והקנסות, אם תפר את ההנחיות. המוטו: הפרת ההנחיות – לא משתלמת; אתה מפסיד בכל מקרה! דוגמאות למסרים:
א. 20,000 שוטרים ופקחים נמצאים בכל מקום ויתפסו כל מי שיפר את ההוראות.
ב. הזלזול בהנחיות יגרום לך להיפרד מהרבה כסף; לא חבל לך?
ג.לתת למחלה פנים: כתבות קורעות לב על הסבל של חולים, נפטרים ומשפחותיהם. האישפוז הקשה והממושך בבידוד ובניתוק מהמשפחה; הגסיסה של הורים מבלי שילדיהם יכולים להיות לצידם.
ד. לכוון לרגשות האשם: אתה רוצה לגזור מוות על אמא/אבא ולגרום להם למות לבד בלי שתוכל להחזיק את ידם?
המרכז לקידום ההגינות בישראל הוקם על-ידי טובי המומחים בתחומי ההתנהגות האנושית, במטרה למצב את ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת – כנורמה מנחה להתנהלות במרחב הציבורי בישראל.
האסטרטגיה שגובשה במרכז לצורך הטמעת ההגינות בחברה הישראלית ,מכוונת לשכנע שההגינות היא לא רק ערך ראוי ונעלה, אלא גם האינטרס האמיתי של כל אחד מאיתנו והיא משתלמת בסיכומו של חשבון.