הרשות לא נתונה

תמונה באדיבות המשפחה, פורסמה במקור במעריב (התמונה הוגדלה והובהרה באמצעות בינה מלאכותית)

מאמר מאת עו"ד אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, פורסם במקור במעריב.

ישראלי נסע לתאילנד, התחתן עם תאילנדית ושניהם הגיעו לארץ. כאן נולדה בתם דניאל כאזרחית ישראלית. כשהייתה דניאל בת שבע וחצי נפטר אביה ורשות האוכלוסין וההגירה הורתה לגרש את אמה שהייתה בעיצומם של הליכי ההתאזרחות. הרשות הציבה בפני דניאל הילדה את הברירה אם להיות מגורשת עם אמה או לחיות פה ללא האם. לתפארת מדינת ישראל! השבוע התפרסם כי רשות האוכלוסין וההגירה מתנגדת להגעתה לארץ של אלמנתו של המטפל הפיליפיני פול וינסנט קסטאלרי, שנרצח לאחר שסרב לנטוש את המטופל שלו אביתר קיפניס מקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר, ושניהם נרצחו.

אלמנתו של פול המטפל, ג'ובל, שהייתה אז בסוף הריונה, הצליחה להסתתר בממ"ד בקיבוץ ושרדה. היא הוכרה כאלמנת נפגע פעולות איבה.

לימים נסעה האלמנה לפיליפינים עם בנה שנולד כדי לחיות לצד משפחתה, אבל נשמר קשר הדוק בינה ובין משפחת קיפניס , שהעריכה מאד את הקרבתו של פול. לאחרונה ביקש הבן נדב קיפניס להזמין את ג'ובה האלמנה לחתונתו, אך רשות האוכלוסין וההגירה התנתה את הסכמתה בהפרדת האם מהילד הקטן בן השלוש, שאמור להישאר בפיליפינים, ובהפקדת פיקדון כספי גבוה על ידי משפחת קיפניס, והכל כדי למנוע את אפשרות השתקעותה של האלמנה בישראל.

שוב - לתפארת מדינת ישראל! ייאמר מיד, לרשות האוכלוסין וההגירה יש תפקיד חשוב במניעת הצפתה של מדינת ישראל הקטנה, הצפופה ועתירת הבעיות במהגרים מכל רחבי העולם השלישי. אלה ישמחו להגיע ולהשתקע במדינה מערבית ומפותחת כמו ישראל(הגם שכ-250 אלף מאזרחיה שעזבו אותה בשנתיים האחרונות, לא ידעו כנראה להעריך מספיק את ערכה). מתפקידה זה של הרשות נגזר ללא ספק הצורך בנהלים תואמים ובאכיפתם הנמרצת.

הבעיה של הממסד שלנו, שרשות ההגירה נמנית עליו, היא מה שהמנהיג ההודי הדגול מהאטמה גנדיך כינה "פוליטיקה ללא עקרונות מוסר וערכים", ומנה זאת כאחד משבעת החטאים החברתיים. המרכז לקידום ההגינות בישראל קורא לכך בפשטות "ממסד לא הוגן", כשהגינות פירושה התייחסות לזולת בכבוד ביושר ובהתחשבות מבלי לנצל חולשות או מצוקות. לצערנו ערך ההגינות הוא מוצר במחסור בחברה הישראלית, והממסד השלטוני אינו מהווה דוגמה ומופת להתנהלות הוגנת, בלשון המעטה.

הדברים זועקים לשמיים במיוחד כשחוסר ההגינות השלטונית מתרחש אל מול פעולת הקרבה של אדם ומטמא את קדושתה.

המטפל פול וינסנט קסטאלבי נשאר עם אביתר קיפניס ז"ל בקיבוץ בארי, למרות שידע כי הוא מסכן בכך את חייו. כך גומלת לו המדינה באופן ההתייחסות לאלמנתו?

בבשנת 2002 נפגעו בקרב נגד מחבלים שני לוחמי צהל.

הלוחם הראשון נפגע וחברו זינק אל תוך האש במטרה להצילו ונפגע אף הוא. לצערנו שניהם נפלו בקרב. הלוחם הראשון נקבר בבית העלמין הצבאי ואילו חברו , שאמו לא הייתה יהודיה לפי ההלכה, נקבר מחוץ לגדר. ערך הרעות, אחד מערכי הקוד האתי של צה"ל, התבונן מן הצד מבויש ומושפל. הרעות היא ערך ראוי כדי לגרום ללוחם לסכן ולמסור את נפשו להצלת חברו, אך אינו ערך ראוי דיו לצורך התייחסות הולמת ללוחם זה מצד המדינה, לאחר שהקריב את חייו במעשה ההצלה שביצע? האם הערכים נועדו לבני האדם ואילו הממסד פטור מהם?

כל מי שביקר בבתי קברות צבאיים בעולם, בארלינגטון או בנורמנדי לדוגמה,

ראה שם את הצלבים ליד מגיני הדוד מעל קבריהם של אחים לנשק. אצלנו – נהלים חסרי לב ורגישות יצרו מצב אחר ומנוכר.

בעקבות הביקורת הציבורית שהתעוררה שינתה מערכת הביטחון לימים את נהלי הקבורה. כשהממסד השלטוני מתנכר לבני אדם, אל לו לצפות שהאזרחים יפתחו כלפיו יחס של אהבה ונאמנות. האלוף (במיל.) יורם יאיר (יה יה) מפרט בהרצאתו המאלפת על מנהיגות את הגורמים המניעים אנשים ללכת אחרי מנהיג. אחד מהם הוא עיקרון ההדדיות: כשם שהמנהיג דורש שהכפיפים יפעלו במסירות לטובת המשימה המשותפת, חייב המנהיג לדאוג ולהתחשב גם במצבם ובצרכיהם של אנשיו.

מנהיגות אמיתית היא מנהיגות הוגנת! מגילת העצמאות הבטיחה כי "מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל". מתי לאחרונה התעמקו ברשות ההגירה במשמעות של פסוק זה או במקורותיו התנכיים: " כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות כב, כא).

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהוא פרק בחוקה העתידית שלנו, קובע כי לא ניתן לפגוע בזכויות המוקנות בו, אלא אם בין היתר הפגיעה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, נועדה לתכלית ראויה ונעשית במידה שאינה עולה על הנדרש. התנאי האחרון קרוי גם מידתיות. הוא מחייב לבחון אם היה יחס ראוי בין המטרה ובין האמצעים שננקטו להשגתה; במילים אחרות שלא נשכח מלבד הדין גם את "לפנים משורת הדין", את האנושיות. בספר דברים ו', יח, מופיע הציווי "ועשית הישר והטוב בעיני השם" ; לא רק "הישר", אלא גם "הטוב". בגמרא אומר רבי יוחנן "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפני משורת הדין" ( בבא מציעא ל, עב). כשהממסד השלטוני בישראל מבקש לשמור על מדינה יהודית דמוקרטית, ראוי שינהג גם הוא על פי המקורות הערכיים של היהדות והדמוקרטיה, המצווים עליו לנהוג בהגינות. לרשות האוכלוסין וההגירה אומר בפשטות אך בנחרצות:

לא נתונה לך הרשות לנהוג שלא בהגינות!