top of page

האם יבוטל סעיף החוק שבו הורשעה אשת ראש-הממשלה?

עודכן: 1 במרץ 2020


הודעה לתקשורת

האם יבוטל סעיף החוק שבו הורשעה אשת ראש-הממשלה?

המרכז לקידום ההגינות בישראל (מיק"ה) ליועץ המשפטי לממשלה:

הסעיף בחוק העונשין של "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה"

הוא סעיף לא הגיוני ומעביר מסר של חוסר הגינות

פטיש של שופט

מיק"ה – המרכז לקידום ההגינות בישראל – פנה היום ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט,

בבקשה לתקן את סעיף 416 בחוק העונשין התשל"ז-1977 ולמחוק ממנו את הביטוי "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה".

(בסעיף זה הורשעה על-פי הודאתה במסגרת עסקת טיעון אשת ראש הממשלה, גב' שרה נתניהו).

לטענת מיק"ה בפניה ליועץ מנדלבליט, לא ייתכן מעשה שיש בו ניצול מכוון של טעות הזולת שלא תהיה בו מרמה, שכן הדבר גובל בכפירה בעיקר ומהווה סתירה מובנית בנוסח הסעיף. "מרמה" מוגדרת בחוק העונשין כ"טענת עובדה...הנטענת בכתב , בעל-פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת".

קבלת דבר במרמה היא עבירה שהעונש עליה שלוש שנות מאסר או בנסיבות מחמירות – חמש שנים. לעומת זאת "המקבל דבר ...בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה, דינו – מאסר שנתיים".

במיק"ה מסבירים כי אם לדוגמה קבלת עודף ביתר ולא העמדת את המוכר או המלצר על טעותו, טענת בעצם בהתנהגותך שהסכום העודף מגיע לך, בשעה שאתה יודע כי אין זו האמת, וזוהי למעשה מרמה. עוד מוסיפים במיק"ה כי הדבר מעביר לציבור מסר שלילי של חוסר הגינות, לפיו כביכול ניצול מכוון של טעות עשוי שלא להיחשב לרמאות. "לא זו ההתנהגות שעל המדינה לעודד באמצעות חוקיה" – אומרים במיק"ה, וקוראים ליועץ המשפטי לממשלה "לקרוא לילד בשמו"- מרמה - ולהנחות את הפרקליטות לחדול מהגשת כתבי אישום בסעיף השגוי וכן ליזום תיקון חוק ממשלתי להוצאת הביטוי הבלתי אפשרי מספר החוקים.

מיק"ה הוקם על ידי טובי המומחים בהתנהגות אנושית במטרה לחולל שינוי בחברה הישראלית ולמצב את ההגינות כנורמה המנחה והמחייבת בהתנהגות הבין-אישית במרחב הציבורי.

פרופ' דן אריאלי : "מטרתם של חוקים היא לעזור לכולנו, לכל אזרחי המדינה, להבין מה מותר ומה אסור. כאשר משתמשים בחוקים שהם כל כך לא ברורים ועם סתירות פנימיות כגון "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה", קשה להניח שאזרחי המדינה יכולים להמשיך ולהתייחס לחוק כקו מנחה להתנהגות ראויה. החוק הזה, וחוקים אחרים המנוסחים באופן שקשה להסביר אותו, הם מחסום להבנת החוק ולהחלתו על החיים הפרטיים של כולנו . הדבר נכון באופן מיוחד במשפטים המקבלים בולטות ציבורית, שכולם עוקבים אחריהם ומנסים להבין מהם את החשיבות, הכוח והמשקל של החוק ישראלי".

עו"ד אהוד פלג, מייסד מיק"ה, אומר כי תפקידו של חוק במדינה הוא גם לחנך ולכוון להתנהגות ראויה והוגנת, ברוח הכלל של הלל "מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך". הנוסח הקיים של החוק, לפיו אין מרמה בניצול מכוון של טעות הזולת על מנת לקבל דבר מה שלא מגיע לך, מרוקן למעשה את החוק ממטרתו ומתוכנו, ובוודאי לא תורם להטמעת ההגינות בציבור.

Comments


המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.

bottom of page