עמדת מיק"ה לכוונה להסרת תווית מחיר בישראל

לכבוד: הרשות לסחר הוגן bitiag@fta.gov.il

שלום רב,

הנדון: עמדת מיק"ה על הכוונה להסיר תוויות מחיר מן המוצרים המרכז לקידום ההגינות בישראל (מיק"ה) מתכבד להגיש בזאת את עמדתו במענה לקול הקורא של הרשות לסחר הוגן בנושא מיום28.8.24 , וכדלקמן:

1. אחד הצעדים הממשלתיים המשמעותיים ביותר לטובת הצרכנים בישראל היה הנהגת סימון המחירים על המוצרים בחנויות בשנת 1998.

2. אמצעי פשוט ויעיל זה, השווה לכל נפש, נתן לצרכנים אפשרות לבצע את קנייתם בתבונה, תוך מודעות למחיר המדויק, ודאות שלא ישתנה עד הגיעם לקופה, ויכולת השוואה בין מחירי מוצרים בהיותם בחנות וגם לאחר מכן בהיותם בבתיהם.

3. מעבר לזכותם של הצרכנים לקבל מידע שלם, אמין ובר-השוואה, וכן זכותם לבצע בחירה מושכלת, היה סימון המחיר על המוצר צעד הוגן שסייע לאיזון מסוים של פער הכוחות הכלכלי בין העסק לבין הצרכן הקטן.

4. הבטחת ההגינות בתהליך הצגת המוצרים לבחירת הקונים, פועלת גם לצמצום אפשרויות התחבולה ושינויי המחירים התכופים המונעים וודאות של הצרכן לגבי המחיר ומקשים על אפשרות השוואה בין יצרנים ובין בתי-עסק שונים.

5. יכולת ההשוואה הזו וקבלת ההחלטה הצרכנית המושכלת מהוות גורם חשוב לקיומה של תחרות בריאה במשק ולמאבק ביוקר המחיה המאמיר.

6. בשנים האחרונות עולה מידי פעם ביוזמת בעלי העסקים הכוונה להסיר את תוויות המחיר מן המוצרים ולהמירם בשילוט אלקטרוני על המדפים. זהו צעד הרסני ממדרגה ראשונה, שיפגע בכל התועלות שפורטו לעיל ובמקום לסייע במאבק ביוקר המחיה, רק יגרום לעליית מחירים ולפגיעה חמורה בצרכנים.

7. ראשית, ההנחה שביסוד כוונה זו, שלפיה הפחתת העלויות כתוצאה מביטול משרת מדביקי המחירים תגולגל כהנחות לצרכנים, לא עומדת בדרך כלל במבחן המציאות. כך לדוגמה זכור לכל כי כאשר הופחת המע"מ באחוז אחד, כל ההפרש במחיר (להוציא את המוצרים בפיקוח מחירים), נגרף לכיסי בעלי העסקים.

8. נהפוך הוא: היעדר המחירים על המוצרים יאפשר לבעלי החנויות לייקר את המוצרים בתכיפות רבה הרבה יותר, ולעיתים אף יותר מפעם אחת ביום, ובכך רק יתרום לעלייה מואצת של יוקר המחיה.

9. היתרון הייחודי של שיטת תוויות המחיר, הוא בכך שהמחיר נשאר צמוד למוצר ומשמש את הצרכן לצרכי השוואה הן בתוך החנות, ליד הקופה (ומאפשר השוואה עם המחיר המחויב על-ידי הקופאים) והן בבית מול מוצרים שנקנו בחנויות אחרות.

10. לשילוט האלקטרוני המוצע אין מענה זמין ופשוט לאפשרויות ההשוואה, בוודאי לא כזה היכול לשמש את כלל הצרכנים, בדגש על הצרכנים המתקשים להתמודד עם טכנולוגיה מתקדמת. כמו כן אין בו פתרון לצרכן הממהר לבצע קניותיו בסדר יומו העמוס, שבו הוא מתמרן בין הבית לעבודה ולמסגרות החינוכיות. כמו כן הוספת אמצעים להדפסת מחירי השילוט האלקטרוני, תייצר צווארי בקבוק וטרחה נוספת לצרכנים, תחייב תחזוקה שוטפת ובעייתית לבתי-העסק (נגמר הנייר, תקלה חשמלית וכו') ותהיה כרוכות בעלויות רבות נוספות, דבר שמעמיד בסימן שאלה גם את הכדאיות הכלכלית של שינוי מיותר זה.

11. ואולי צריך לומר את הדברים מפורשות: הסדר מסוים שטוב לאירופה לא בהכרח טוב לישראל! השוני המהותי בין אירופה וישראל מתמקד בתרבות הסחר ובמקום שיש (או שאין) להגינות בתוכה. ההגינות בישראל היא מוצר במחסור. לפני כמה שנים התראיין אחד מראשי רשתות השיווק ואמר "אני קם כל בוקר עם המחשבה איך להוציא יותר כסף מן הצרכנים". ואכן, השאת (מקסום) רווחים היא הבון-טון והשיקול העיקרי בחיי המסחר. כאשר הריסון הפנימי על ההתנהגות לא מתקיים כל כך בקרב העסקים, ולא גובר על תאבונם המופרז לרווחים, אסור לוותר על הריסון החיצוני ועל אמצעי ההגנה הצרכניים. הדבר דומה למנגנון הבלמים והאיזונים על הכוח השלטוני הקיים בשיטה הדמוקרטית, אלא שכאן אנו עוסקים גם בזכות הבסיסית של הצרכן לקבל בקלות ובאופן זמין מידע רלוונטי לצורך ביצוע החלטת רכישה מושכלת.

12. מצ"ב גילוי דעת של שר התמ"ת לשעבר נתן שרנסקי שנשלחה אלינו לפני כשנה (26.6.23) עת פורסמה גם כן כוונה להחליף את תווית המחיר בשילוט אלקטרוני על המדפים. השר לשעבר שרנסקי הוא שהורה בתקופתו להנהיג את חובת סימון המחירים על המוצרים, והדבר נחשב עד היום לאחד המהלכים החשובים ביותר להגנת הצרכנים.

13. לסיכום, תוויות המחיר על המוצרים אינן מותרות. אין לראות בהן מדבקת נייר בלבד, אלא הבלם האחרון מפני חוסר ההגינות במזרח הצרכני הפרוע.

המסקנה המתבקשת היא כי אל לה לממשלה לאפשר הסגה לאחור של אחד הכלים הצרכניים החשובים ביותר, תוך פגיעה בצרכנים והחרפת יוקר המחיה. ההגינות כלפי הצרכנים צריכה להיעשות ואף להיראות באמצעות השארת תווית המחיר על המוצר.

אהוד פלג, עו"ד

מנהל המרכז