• מערכת מיק"ה

התחיבות להגינות - לא אצל חברי הכנסת

רק 12 תומכים בהצעת החוק להתחייבות להגינות

בהצהרת האמונים של חברי כנסת ושרים


המרכז לקידום ההגינות בישראל יזם הצעת-חוק לתיקון חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: הממשלה, באופן שבהצהרת האמונים של חברי-כנסת ושרים תיכלל התחייבות לנהוג בהגינות.

מסקר מטעם "מעריב" שבוצע על-ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, עולה כי רק 9 חברי כנסת תמכו בהצעת-החוק (3 תשובות תמיכה נוספות הגיעו ישירות למשרדי המרכז לקידום להגינות), 3 חברי כנסת התנגדו (תשובת התנגדות נוספת הגיעה ישירות למרכז לקידום ההגינות), 33 חברי-כנסת בחרו שלא להשיב (כלומר לא נקטו עמדה בעד או נגד הצעת החוק), ומ-71 חברי-כנסת לא התקבל מענה.


נוסח הצהרת האמונים המתוקנת של חברי-כנסת אמור להיות לפי ההצעה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולמלא באמונה ובהגינות את שליחותי בכנסת". "הגינות" על-פי הצעת החוק, מוגדרת כ"התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות". עוד קובעת הצעת-החוק כי ההצהרה תיחתם בחתימת ידו של חבר הכנסת ותיתלה במקום בולט בלשכתו.


הצעת החוק מבוססת על מחקריו של פרופ' דן אריאלי, שאף היה שותף ליוזמה. המחקרים הראו כי התחייבות אישית ופומבית לנהוג בהגינות, בלוויית חתימת המצהיר, וכן "תזכורת מוסרית" שעומדת לנגד עיניו בעת ביצוע הפעילות, מעלה באופן משמעותי את רמת ההגינות בפעולתו של המצהיר.


פרופ' דן אריאלי: : "תזכורות והתחייבויות מוסריות כגון אלה, הן כלי בעל ערך משמעותי בהעלאת רמת ההגינות של התנהגות אנושית; הצהרות ברורות של כוונות החותם מחזקות את מחויבותו לעקרונות הבסיסיים שעליהם הוא חותם. כשהחתימה מתבצעת על-ידי אנשים רבים, מצטרף לכך עיקרון ההסכמה החברתית, והחתימה יכולה להוות חיזוק קולקטיבי ולסייע לזכירת החשיבות של הערך שעליו חותמים ".


הצעת החוק נשלחה על-ידי המרכז לקידום ההגינות לכל לשכות חברי-הכנסת והשרים, בלוויית בקשה לתמוך בהצעה לכשתעלה להצבעה, והתקבל אישור קבלה מכ-90 לשכות.


פרופ' אסא כשר, מומחה לפילוסופיה של המוסר וחבר המועצה הציבורית של המרכז לקידום ההגינות, מגיב על הממצאים הלא מחמיאים ואומר: חברי הכנסת והשרים מתחייבים, בהצהרה טקסית, "לשמור אמונים למדינת ישראל". חבר הכנסת בא "למלא באמונה את שליחותי". חבר הממשלה בא "למלא באמונה את תפקידי". אין לי מושג מה מבטאות המילים "למלא באמונה" וספק גדול בעיניי אם חברי הכנסת והשרים יודעים בעצמם במה המדובר. לפיכך, התוספת המוצעת "למלא באמונה ובהגינות" באה לצקת תוכן ברור ומחייב להכרזה החגיגית. הרשימה הארוכה של חברי הכנסת שלא מצאו לנכון להתייחס להצעה, יש בה, בעיני לפחות, נימה של התנערות מן החובה לשרת את טובת הכלל, לכבד את האדם באשר הוא אדם, לנהוג על פי עקרונות המוסר והאתיקה. ההתנערות הזאת מביישת את הכנסת, מרחיקה אותה עוד יותר מאמון האזרחים.


עו"ד אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות, אומר: מהממצאים עולה כי נושא ההגינות אינו מעניין כנראה את חברי הכנסת; רק מיעוטם מוכנים להתחייב לו פומבית כלפי הציבור שאותו נשלחו לשרת, וברובם אף לא מצאו כלל לנכון למסור את התייחסותם. יש כאן מסר בעל משמעות חמורה מבחינת האמון שהציבור חש כלפי תיפקודם של חברי הכנסת.

המרכז לקידום ההגינות בישראל הוקם על-ידי טובי המומחים בתחומי ההתנהגות האנושית בראשותו של פרופ' דן אריאלי, במטרה למצב את ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת – כנורמה מנחה להתנהלות במרחב הציבורי בישראל.

המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.