כלכלת חימושים

מאמר מאת עו"ד אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל.

הממשלה נדרשת היום לבצע כלכלת חימושים מסוג חדש: כלכלת משאבים לאומיים, שמהם מורכב החוסן הלאומי הישראלי.

ראש הממשלה התבטא לאחרונה ואמר שהוא ישן במצפון נקי. זה הזכיר לי פתגם האומר "הקשב תמיד לקול מצפונך, כי רק כשהוא צודק אתה שומע אותו". מצפון הוא המצפן המוסרי הצפון בתוכנו. אם ראש הממשלה ישן במצפון שקט, אות הוא כי אינו מקשיב לקול מצפונו.

לפני כחודשיים בדק המרכז לקידום ההגינות בישראל באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, את מדד הגינות הממשלה בהובלת המדינה במלחמה. בסקר על מדגם ארצי מייצג גדול במיוחד (1004 איש), התבקש הציבור לדרג את מידת ההגינות שמגלה הממשלה בסוגיות שונות של ניהול המדינה במהלך המלחמה. הממצאים הראו כי רוב גדול של הציבור סבור שהממשלה לא נוהגת בהגינות כלפי קבוצות רבות באוכלוסייה: החטופים ומשפחותיהם, חיילי המילואים ומשפחותיהם, המפונים ותושבי היישובים שנפגעו, בעלי העסקים שנפגעו. יתרה מכך, 70% מהציבור חושב שהממשלה מעדיפה אינטרסים פוליטיים על פני טובת המדינה ואזרחיה. אם לאחר ציונים כאלה במדד ההגינות ראש הממשלה עדיין ישן במצפון נקי, יש לנו כנראה ראש ממשלה מנותק.

האלוף (במיל.) יורם יאיר – יאיה – בהרצאתו המרתקת על מנהיגות, מדבר על מונח אחד שרק בהתקיימו מוכנים אנשים ללכת אחרי מנהיג: הזדהות. להזדהות זו על פי יאיה שלושה מרכיבים: המשותף, הדומה וההדדי.

מנהיג צריך להוביל למטרה המשותפת לו ולציבור ולא רק למטרותיו הפרטיות. מנהיג צריך להוביל על ידי דוגמה אישית ואינו דורש מהציבור מה שאינו קודם כל דורש מעצמו. ולבסוף, מנהיג צריך לכוון עצמו לא רק לפי המטרה שאליה הוא מוביל, אלא גם תוך התחשבות באנשים שאותם הוא מוביל – בהם, ברגשותיהם ובצרכיהם. אם תרצו – מנהיג צריך להוביל בהגינות – התייחסות בכבוד, ביושר ובהתחשבות כלפי הציבור שהולך אחריו. כעת יובן אולי יותר מדוע ההזדהות עם ראש הממשלה אינה מרקיעה שחקים בלשון המעטה. כאשר ממשל ביידן בארצות הברית הטיל עיצומים וצמצם את משלוחי הנשק לישראל מתוך ביקורת על מדיניותה, החלו לדבר אצלנו על כלכלת חימושים – הצורך לחשב ולמנן את קצב וכמות השימוש בתחמושת בהפצצות חיל האוויר. מטרת כלכלת החימושים הייתה לאפשר יצירה של אורך נשימה הדרוש לניהול המלחמה.

נראה שכיום נדרשת לממשלה כלכלת חימושים מסוג חדש: כלכלת משאבים לאומיים. באופן ההובלה של הממשלה ובניהול מדיניות ממשלתית לא הוגנת, קיים ניצול בלתי מתחשב של המשאבים שמהם מורכב החוסן הלאומי שלנו: אמון העם בהנהגה; אמון העם בצדקת המלחמה והשפעתו על הנכונות להקרבה; המוטיבציה להתייצבות המילואימניקים ולנכונות לשאת בעול לאור עומס ימי המילואים ולאור חוסר ההגינות וחוסר השוויון בחלוקת הנטל; המורל בציבור לאור התחושה כי השבת החטופים מתרחקת שוב ושוב ואינה בראש מעייניה של הממשלה; ההפסדים הכלכליים של המילואימניקים בגלל תקופות השירות הארוכות; ההפסדים הכלכליים של בעלי העסקים שנפגעו במלחמה; הקצב האיטי של העברת כספי הפיצוי ושל שיקום הישובים; ידוע כי אי הצלחת ממשלה להעביר בכנסת את תקציב המדינה כמוה כהבעת אי אמון בממשלה וכעילה לפיזורה. נראה כי גם חוסר יכולת לנהל בהצלחה ובהגינות את המשאבים הלאומיים מצביע על כישלון הממשלה בתפקידה.

המשורר שאול טשרניחובסקי כתב לפני כ-90 שנה בהתייחסות לקורבנות הרבים שהקרבנו על מזבח המאבק על ארץ ישראל, את השיר: "ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד". הוא התכוון לומר כי הקרבה כזו שהקרבנו, חשוב שהמדינה שתקום תהיה ראויה לה. היום מן הסתם היה מפנה את שירו אל הממשלה. העם הזה התברך ברוח הקרבה ובערבות הדדית המאפשרות את הנס שנקרא מדינת ישראל. על פי מדד ההגינות שפורסם, איני בטוח כי הממשלה במעשיה ראויה לרוח ההקרבה שמגלה העם. מה שיותר חמור הוא חוסר התבונה שבו מנהלת הממשלה את כלכלת החימושים של החוסן הלאומי הישראלי. התייחסות מזלזלת למשאבים הלאומיים האלה מהווה בזבזנות בלתי נסלחת מצד הממשלה. קשה להניח שהיא בונה על מלאי החירום המאוכסן בישיבות החרדיות. למרות שלא לומדים בהן מתמטיקה, הרי ידעו גם שם לחשב שמלאי זה לא יספיק להצלת המדינה.

המנהיג ההודי הדגול מהאטמה גנדי מנה בין שבעת החטאים החברתיים גם פוליטיקה ללא עקרונות. העיקרון הראשון החסר בפוליטיקה של הממשלה המכהנת הוא עיקרון ההגינות, כפי שגם עולה מממצאי מדד ההגינות.

על פי תורת המנהיגות של האלוף יורם יאיר, זו ממשלה שלא ראויה להנהיג, בוודאי לא במלחמה. במאמציה ובהצהרותיה על מיטוט החמאס, הממשלה ממוטטת לנו בינתיים את המדינה.

נדרש ממנה מידית לבצע הערכת מצב לאומית ולזכור שניצחון במלחמה אינו רק ניצחון צבאי, אלא בראש ובראשונה ניצחון לאומי, חברתי ומוסרי. בניצחון כזה לא משאירים איש מאחור, לא חטופים, לא חיילים, לא משפחות, לא ישובים ולא עסקים. בלי הגינות אין הדדיות, בלי הדדיות אין הזדהות, בלי הזדהות אין מנהיגות, ולכן גם אין ניצחון.