מאמר מאת עו"ד אהוד פלג
הדלקות שהשתוללו בארץ לפני כשנה זימנו שוב לעם ישראל רגעי סולידריות, רעות ועזרה הדדית. הן הזכירו מחדש לכולנו את הישראלי היפה, הנחלץ תמיד לסייע בעיתות משבר, בארץ כמו גם בקצווי עולם.
האם זה הוא אותו ישראלי שביומיום מתנכר לרעהו ומנצל אותו לטובת האינטרס האישי שלו? האם זה הוא אותו האדם המבטיח לקשישים טאבלטים במתנה ומחייב אותם אחר כך באלפי שקלים? המסתיר מידע חיוני בהצעות עיסקיות בכוונה בכדי לפתות צרכנים לחתום על הסכמים שאינם מיטיבים עמם? הנוהג בפראות ובחוסר התחשבות בכביש? המשלח לשונו בהשמצות מרושעות?
אם כן – האם המסקנה היא שדרושים לנו יותר משברים כדי שנתגלה במיטבנו?
אם לא, ואנו פשוט עדים להופעתם של הכוחות הטובים בעם המתייצבים דווקא ברגעי משבר – להיכן הם נעלמים יום אחרי המשבר, בהפקירם את המציאות הישראלית לכוחות השליליים המכערים אותה?
במציאות הבטחונית יש לנו צבא מילואים הנקרא לדגל בשעת חירום ומסייע להכריע את גורל המערכה;
במישור היחסים הבין אישיים אנו ניצבים בפני מצב שונה: כאן הכוחנות, חוסר ההתחשבות וחוסר ההגינות מכים בנו דווקא בעיתות שיגרה. כאן אין לנו אפשרות להמתין לבוא כוחות המילואים; המאבק על דמותה המוסרית של החברה שלנו מתחולל יום יום ושעה שעה, ומתבטא בהתנהגותם היומיומית של כלל אזרחי המדינה.
אם רוצים לנצח במאבק זה, צריך לשקם את מעמדן של ההגינות וההתחשבות כנורמות הראויות, המאפיינות והנידרשות ביחסים בין אדם לאדם, בין עסקים לצרכנים, בין עסקים לעסקים ובין המימסד לבין ציבור האזרחים.
האם יום אחרי כיבוי האש יכבו אצלנו גם האורות ונשוב לחיות את ליקוי המאורות?
לנו הפתרונים.
עו"ד אהוד פלג הוא מייסד המרכז לקידום ההגינות בישראל.