ההגינות דורשת: אם אין ריסון עצמי - דרוש ריסון חיצוני
המרכז לקידום ההגינות בישראל הגיש את עמדתו לצוות לבדיקה ולגיבוש המלצות בעניין פערי התיווך לצרכן בנושא תוצרת חקלאית, להלן עמדת המרכז:
המרכז לקידום ההגינות בישראל הוקם כמלכ"ר על-ידי מיטב המומחים בתחום ההתנהגות האנושית במטרה למצב את נורמת ההגינות - התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות – כנורמת ההתנהגות המנחה במרחב הציבורי בישראל.
פירות וירקות הם המרכיבים הבריאים ביותר בסל המזון הבסיסי. מנתונים שפורסמו בשנים האחרונות ושאותם מרגיש כל צרכן בכיסו, מחירי הפירות והירקות בישראל גבוהים מאוד, וגם בהשוואה בינלאומית. המחיר הגבוה מפחית את יכולת הקניה של הצרכן, מעיק יותר על התקציב המשפחתי ודוחק את הצרכנים לתחליפים מתוקים בריאים פחות.
האשם העיקרי ביוקר המחירים הוא פער התיווך (הקרוי גם מרווח השיווק) : על המחיר של החקלאי בשער החווה מוסיפות חוליות שיווק שונות, המתווכות בין החקלאי ובין נקודת המכירה הסופית, את העמלות שלהם באופן מוגזם, דבר שיוצר מחיר סופי מנופח לצרכנים .
היווצרות סל קניה יקר בשל פערי תווך גדולים היא בלתי הוגנת לצרכן הישראלי הממוצע, ובעיקר לאוכלוסיות המוחלשות; אך לא רק להם: גם החקלאים נפגעים מפערי התיווך הגבוהים, ויותר מפעם אחת: הם מקבלים על תוצרתם מחיר נמוך בהרבה מזה שנגבה מן הצרכן, והצרכנים המצמצמים את הכמויות הנרכשות עקב המחירים הגבוהים, מונעים בכך מן החקלאי לקבל החזר על עלויות הגידול.
על מנת להסדיר בעיה זו מוצע להטיל פיקוח על פער התיווך; אין מדובר בפיקוח מחירים, אלא בריסון ההשתוללות בפערי התיווך בלבד, מתוך תפיסת ההגינות שלפיה כשאין ריסון עצמי צריך לבוא ריסון חיצוני – על-ידי הרגולטור.
להצעה 5 מרכיבים:
1. החקלאי יקבע את מחיר תוצרתו בשער המשק ומחיר זה יופיע בתעודת משלוח שיספק ושתלווה את התוצרת עד לנקודת המכירה.
2. הממשלה תקבע פער תיווך מירבי בענפים חקלאיים שתמצא לנכון בתחום הפירות והירקות.
3 . המחיר המירבי לצרכן יהיה מורכב ממחיר החקלאי בשער משק שעליו יתווסף מרווח שיווק שגובהו המירבי יהיה המרווח שאותו קבעה הממשלה בענף זה.
4. המוכר תוצרת חקלאית לצרכנים יציין על המדף לגבי כל פרי או ירק שלושה מספרים:
המחיר הכולל לצרכן, המחיר שאותו קיבל החקלאי בשער המשק, ופער השיווק המירבי שאותו קבעה הממשלה לגבי פרי או ירק זה. באופן זה יתוחם פער התיווך למימדים סבירים ויסייע בהורדת יוקר המחיה בתחום הפירות והירקות, יאפשר הגברת המרכיב הבריאותי בסל מזון של הצרכן ויגדיל את מכירותיו של החקלאי כתוצאה מהגדלת כמויות הקניה של הציבור.
5. פיקוח: ההצעה מעמידה פתרון גם לחשש הידוע של הממשלה מפני הצורך בהטלת עול פיקוח מוגבר באופן שיהווה נטל על קופת המדינה. על פי הצעה זו הפקחים הם הצרכנים! צרכן שיראה על המדף מחיר כולל העולה על המחיר המירבי המותר ( מחיר חקלאי פלוס פער התיווך המירבי שקבעה הממשלה), יהיה זכאי לדרוש מן המוכר את המחיר המירבי החוקי, ובמקרה של סירוב תקום לו עילה לפיצוי לדוגמא בלא הוכחת נזק עד 10,000 ₪ בבית-המשפט לתביעות קטנות, מכוח סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 . כמו כן יוכל הצרכן לדווח על הפקעת המחיר למוקד טלפוני של הרשות לסחר הוגן או של משרד החקלאות ולכוון אותם לנקודת המכירה.
(הערה : פתרון ברוח זו גובש לפני כמה שנים על ידי המועצה הישראלית לצרכנות והתאחדות האיכרים ושולב בהצעת חוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת זבולון כלפה ואחרים בכנסת ה-19.)
נודה לצוות על שקילת ההצעה ושילובה בהמלצותיו.