המציאות הישראלית ממחישה שוב ושוב, וביתר שאת בתקופה האחרונה, את הצורך בחוקה כמסמך היסוד לקביעת ההתנהלות של השלטון והמשפט במדינה, על בסיס ערכי מגילת העצמאות.
עד שתהיה חוקה לישראל, יש מקום להכשיר את הקרקע, את האווירה ובעיקר את הלבבות להפנמת ערכי מגילת העצמאות ובמרכזם עיקרון-העל: הגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת, מבלי לנצל חולשות או מצוקות.
הפיכת ההגינות לנורמת-התנהגות גם תיצור אקלים שיאפשר את ההידברות ואת ההגעה להסכמות שתעוגנה בחוקה העתידית, וגם תקרין על תוכן קביעותיה של החוקה עצמה.
המשימה:
המרכז לקידום ההגינות בישראל הוקם כדי להטמיע את ערכי ההגינות - כבוד, יושר, התחשבות ואי-ניצול חולשות או מצוקות - כערכים מנחים בהתנהלות במרחב הציבורי, וכדי להפוך את המצפון למצפן ההתנהגות בכל תחומי החיים.
האתגר: לא תמיד ולא כל חלקי החברה הישראלית נוהגים בהגינות הנדרשת. בעשורים האחרונים דומה כי נוצרה בארץ מציאות של פלגנות ומחנאות חברתית קשה, יחד עם תופעות של אינטרסנטיות דורסנית ואף של שחיתות פלילית, הפוגעות ומכרסמות בחוסן החברתי שלנו. תמונת מצב זו אומתה על ידנו לאורך השנים האחרונות במחקרים שונים, המוכיחים כי רוב הציבור ער לבעיה ואף מודאג ממנה. ראה למטה כמה מן הממצאים הבולטים מן הסקרים*.
"כשאנשים מתחילים להתנהג באופן שמעדיף את טובתם האישית על פני טובת הקבוצה, עוד ועוד אנשים נוהגים כך, וההידרדרות של הלכידות החברתית צוברת תאוצה בקצב גבוה – עד להתפוררות הרעיון של המדינה כגורם מאחד". (פרופ' דן אריאלי)
*ממצאים מדאיגים:
1)80% מן הציבור מוצא חוסר הגינות בהתייחסות הממסד לאזרח וביחסים בין הנהגים (סקר גיאוקרטוגרפיה, פברואר 2022).
2)70% מן הציבור קובע כי יש חוסר הגינות בהתייחסות עסקים לצרכנים (אותו הסקר).
3)76% מן הציבור רואים בחוסר הגינות סכנה של ממש ללכידות החברתית בישראל (סקר גיאוקרטוגרפיה , יולי 2017)
היעדר-הגינות הוא הבעיה שלי, שלך ושל כולנו:
א. הנפגעים העיקריים מן הבעיה הם המגזרים המוחלשים – החולים, הקשישים, ניצולי השואה, הנכים, העולים והצעירים, אבל למעשה הציבור כולו הוא שנפגע, וכך גם החוסן החברתי שלנו.
ב. כל אחד פגיע, היום או מחר, הוא או קרוביו.
ג. ספק אם למדינה שכזו כיוונה הכרזת העצמאות .
ד. ספק אם למדינה שכזו כיוונו המייסדים:
"בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק
בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." ( בנימין זאב הרצל )
ה. ספק אם זו המדינה שאנו רוצים בלב שקט להשאיר לילדינו.
היעד: מצב שבו שני שלישים מהישראלים נוהגים בהגינות (כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת) בתוך שבע שנים.
האסטרטגיה: שכנוע שהגינות היא למעשה האינטרס האמיתי של כל אחד ואחת וזאת באמצעות 3 מסרים:
1) הוגן אין פירושו פראייר 2) ההגינות משתלמת 3) לא פייר – לא עובר (אפס סובלנות)
הדרך: תמהיל של ערוצי-פעולה ופרויקטים המתבססים על ניתוח מהלכי-עבר שהצליחו ועל מחקריו של פרופ' דן אריאלי.
הצוות המקצועי:
המרכז נעזר במומחים מובילים מתחומים שונים (כלכלה, ניהול, קבלת החלטות, מוסר, משא ומתן, פסיכולוגיה, פרסום, אתיקה, חינוך, חשיבה יצירתית, תקשורת, ומשפט ובראשם פרופ' דן אריאלי – מומחה עולמי לכלכלה התנהגותית ולתהליכי קבלת החלטות, ופרופ' אסא כשר – מומחה לאתיקה, פילוסופיה ומוסר .
הגשמת חזון חברת-המופת:
ההגינות היא אבן יסוד בהבראתה של החברה הישראלית ובהפיכתה לחברת-מופת ברוח חזונו של הרצל וברוח מגילת העצמאות. חברה הוגנת תבטיח חיים טובים ובטוחים יותר לנו, לחלשים בקרבנו ולילדינו אחרינו, ותחזק את החוסן הלאומי. פעילות המרכז לקידום ההגינות בישראל תיצור אווירה של אמון ומוגנות בהתנהלות בין אדם לאדם, בין עסק לעובדיו וללקוחותיו ובין הממסד לאזרח. מאווירה כזאת, כולנו נרוויח. אווירה שכזאת תהווה גם בסיס להידברות לצורך ליבון מחלוקות בין חלקי הציבור השונים, ותכשיר את הדרך לגיבושה של חוקה לישראל.
מה השתנה שכירסם והעלים את ההגינות:כוחניות - שימוש בכוחניות לקידום בכל תחום, הערצת הצלחה שנבנתה בכוחניות.התמקדות ב"אני" - אבותינו בנו מדינה, אנו בונים את עצמנו.התמקדות ב"עכשיו" - חיים למען תועלת בטווח קצר מבלי לחשוב על המחיר בטווח הארוך.זילזול בזולת, בציבורי - מתן כבוד לאחר ולציבור הפך לחולשה במקום חוזקה.