קישור להורדת התוצאות המלאות נמצא בתחתית העמוד.
סקר מיק"ה – המרכז לקידום ההגינות בישראל - וגיאוקרטוגרפיה:
* הרוב המכריע (70% ) של הציבור בישראל נתן למערכת הפוליטית ציון "נכשל" בהגינות על מערכת הבחירות 2019.
* 75% מן הציבור בישראל סבור שהמפלגות לא רואות עצמן מחוייבות להבטחות הבחירות שלהן.
המרכז לקידום ההגינות בישראל (מיק"ה) ומכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בניהולם של פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני בדקו (*) את עמדת המצביעים ביחס לרמת ההגינות של מערכת הבחירות 2019 ואת מידת המחוייבות לדעתם של הרשימות להבטחות הבחירות שנתנו.
מן הסקר עולה כי:
* 70% מן הציבור נותן ציון "נכשל" בהגינות למערכת הבחירות.
* 77% מן הציבור בעמדה כי ההגינות מחייבת את המפלגות לקיים את הבטחות הבחירות שלהן, אך 75% סבורים כי המפלגות אינן חשות מחוייבות לקיימן.
* 73% תומכים בהטלת חובה בחוק על מפלגת שלטון לקיים את הבטחותיה לבוחר.
* 63% סבורים כי החוק צריך לאסור על מפלגה לפעול בניגוד להבטחותיה לבוחרים.
סקר קודם של המרכז להגינות ("דבר ברור אל הציבור" – פברואר 2019) העלה כי רק שליש מן הציבור מוצא במסרים של הרשימות המתמודדות אמירות ברורות ביחס לאופן שבו הן מתכוננות לפתור את הבעיות המרכזיות במדינה. לאור זאת מיק"ה פנה לועדת הבחירות המרכזית בהצעה מעשית כיצד להתמודד עם תופעה זו של עירפול מסרים, כדי לצמצם את האפשרות של המפלגות להתחמק מקיום הבטחותיהן אחרי הבחירות.
עקרונות ההצעה ששלח מיק"ה לועדת הבחירות נבחנו בסקר שהוצג לציבור.
מימצאי הסקר תמכו בהצעת מיק"ה והצביעו על רצון הציבור בהידוק הבקרה על אופן ההתנהלות של המפלגות:
* 80% מן הציבור תומכים בהצעה לחייב רשימה להגיש לועדת הבחירות ביחד עם רשימת המועמדים גם מצע שיכיל תכניות ברורות שאותן המפלגה מתכוונת לממש.
* 67% תומכים בהצעה לחייב רשימה שהיתה מיוצגת בכנסת היוצאת להגיש גם דוח ביצוע על מימוש הבטחותיה בתקופת מערכת הבחירות.
במיק"ה אומרים כי קו אחד מקשר את ההתנהגות הלא הוגנת של הפוליטיקאים כלפי רשימות ומועמדים יריבים, ואת הזלזול שלהם בציבור על-ידי הצגת הבטחות בחירות עמומות שאינם חשים מחוייבים אליהן, או אף הימנעות מהצגת מצע כלל:
פרופ' דן אריאלי אומר כי "לפוליטיקאים הכי פשוט זה לא להבטיח, ואחר כך לא לקיים. הבעיה היא שפוליטיקה שבה לא מבטיחים ולא מקיימים, היא אולי טובה לפוליטיקאים בטווח קצר, אבל היא מדרדרת את האמון בפוליטיקה בטווח הארוך. לכן למען היציבות הפוליטית, למען יציבות הדמוקרטיה, אנחנו חייבים לעזור לפוליטיקאים להיות הפוליטיקאים שהם צריכים להיות. זה כולל הרבה דברים, אבל ביניהם את הדרישה להיות ברורים וספציפיים לגבי מה הם מבטיחים, וגם לדווח לנו על כמה הם קיימו את ההבטחות האלה".
פרופ' אסא כשר אומר כי "הדמוקרטיה מארגנת את החיים המשותפים של האזרחים, באמצעות ההסדרים החיוניים וההוגנים שלה: זכויות, כנסת, ממשלה, בתי משפט ועוד. מערכת הבחירות היא הסדר חיוני ועליה לעמוד במבחנים של הגינות בדבר היחסים בין הבוחרים לבין המפלגות שהם בוחרים בהן. הבחירות שלנו לא מתאימות למדינה מתוקנת, בעלת הסדרים הוגנים. הן קריקטורה של בחירות רציניות, בהן המפלגות מתחייבות בפני הבוחרים בבואן לבקש את תמיכתם. חובה להתחיל במאמץ לשנות את המצב הקיים ולהתקרב למצב האידאלי".
עו"ד אהוד פלג, מייסד מיק"ה, אומר כי הגינות - שמשמעותה כבוד, יושר והתחשבות – צריכה להיות הנורמה המנחה בהתנהלות במרחב הציבורי, והיא חלה גם על יחידים וגם על מפלגות. חוסר ההגינות שחווה הציבור בהתנהגות הרשימות במערכת הבחירות לכנסת, הוא בין הגורמים שמביאים לאובדן אמון האזרחים בפוליטיקאים, כפי שגם מראים מדדי הערכה שונים, ישראליים ובינלאומיים. מיק"ה מתכוון לעבוד עם ועדת הבחירות המרכזית לקדם הסדרים שיצמצמו את מימדי התופעה המדאיגה והמזיקה.
*הסקר נערך ב-4.4.2019 בקרב 502 נשאלים שהם מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל.
Comments