לא תפקיר!

מאמר מעת עו"ד אהוד פלג, פורסם במקור באתר מעריב.


סיפר לי פעם חבר שהמעמד שלו בבית הוא כמו של פנתר: ליד אשתו הוא הולך על ארבע ובשקט. האם אתם שותפים לקבלת ההחלטות בבית או שרוב ההחלטות מתקבלות על ידי בן או בת זוגכם? שאלה זו עלולה אולי להישמע פוגענית ומעליבה בעידן שבו שוויון הזכויות וחופש הבחירה הם מן הערכים המקודשים ביותר. לצערנו עולה מנתוני ועדת הבחירות המרכזית, כי בבחירות האחרונות לכנסת, עמד אחוז ההצבעה על 67% בלבד. המשמעות היא שכשליש מאזרחי המדינה בעלי זכות הבחירה נמנעו מהליכה לקלפי ולא נטלו חלק בתהליך בחירת השלטון במדינתם.


אם נזכור כי השלטון הוא שמקבל את ההחלטות הגורליות ביותר עבורנו, החלטות הנוגעות לרבים מתחומי חיינו - מחיים ומוות (מלחמה ושלום), ועד ליכולתנו לגמור את החודש (כלכלה ויוקר המחיה) דרך התערבות באורח חיינו ובקביעת זהותנו הלאומית, משמעות הדבר היא כי הנחנו למישהו אחר לקבוע דברים אלה עבורנו, מבלי שכלל ניסינו להשפיע על בחירת זהותו של אותו הגורם. "קארט בלאנש" הוא מונח המתאר מצב בו הינכם מאשרים חופש פעולה לאחר לעשות כרצונו בתחום מסוים. האם הייתם מניחים לכל אחד לפעול בשמכם ועוד בכל התחומים החשובים לחייכם, מבלי לרצות לקבוע את זהותו ולתחם את חופש פעולתו?


זה בדיוק מה שעושים אזרחים הנמנעים מהליכה לקלפי. אין בכך תבונה יתרה, בעיקר אם זוכרים מי הם הפוליטיקאים שיקפצו על המציאה ויחגגו את הימנעותכם מהצבעה. חמור מכך, אינכם חוטאים כאן רק לעצמכם, מפני שההליכה לקלפי משפיעה על זהות השלטון ועל דמותה של המדינה עבור האזרחים כולם. לפיכך, זו אינה רק זכות אזרחית כי אם גם חובה אזרחית. כזכור, החובה הבסיסית של אדם במסגרות אנושיות היא חובת ההגינות - כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת. הצבעה בבחירות היא המעשה ההגון לעשותו כלפי כלל האזרחים החיים איתכם. כמו כל מעשה הגון הוא משרת גם את חובתך לזולת, אבל גם את האינטרס האמיתי שלך לטווח ארוך ובמקרה הזה גם לטווח הקצר. בטווח הארוך זוהי המדינה שאתה מכין לצאצאיך ובטווח הקצר זוהי המדינה שבה תחיו אתה ומשפחתך בארבע השנים הקרובות (או עד לבחירות הבאות...).


בניסיון לנמק את אי - השתתפותם בתהליך הדמוקרטי, מנסים הנמנעים לטעון כי לא ניתן לסמוך על הבטחות הרשימות במערכת הבחירות ולכן הצבעתם ממילא לא תשנה דבר. בטיעון הראשון הם כנראה צודקים: מסקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל מפברואר 2021 בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה על מדגם מייצג של הציבור בישראל, עולה כי רוב עצום של הציבור, 68% מהנשאלים, לא מאמין להבטחות של פוליטיקאים (האם מקרי הדבר שזהו אחוז כמעט זהה לאחוז האזרחים שלא הלכו לקלפי בבחירות האחרונות?).


סיפר לי פעם חבר שהמעמד שלו בבית הוא כמו של פנתר: ליד אשתו הוא הולך על ארבע ובשקט. האם אתם שותפים לקבלת ההחלטות בבית או שרוב ההחלטות מתקבלות על ידי בן או בת זוגכם? שאלה זו עלולה אולי להישמע פוגענית ומעליבה בעידן שבו שוויון הזכויות וחופש הבחירה הם מן הערכים המקודשים ביותר. לצערנו עולה מנתוני ועדת הבחירות המרכזית, כי בבחירות האחרונות לכנסת, עמד אחוז ההצבעה על 67% בלבד. המשמעות היא שכשליש מאזרחי המדינה בעלי זכות הבחירה נמנעו מהליכה לקלפי ולא נטלו חלק בתהליך בחירת השלטון במדינתם.


אם נזכור כי השלטון הוא שמקבל את ההחלטות הגורליות ביותר עבורנו, החלטות הנוגעות לרבים מתחומי חיינו - מחיים ומוות (מלחמה ושלום), ועד ליכולתנו לגמור את החודש (כלכלה ויוקר המחיה) דרך התערבות באורח חיינו ובקביעת זהותנו הלאומית, משמעות הדבר היא כי הנחנו למישהו אחר לקבוע דברים אלה עבורנו, מבלי שכלל ניסינו להשפיע על בחירת זהותו של אותו הגורם. "קארט בלאנש" הוא מונח המתאר מצב בו הינכם מאשרים חופש פעולה לאחר לעשות כרצונו בתחום מסוים. האם הייתם מניחים לכל אחד לפעול בשמכם ועוד בכל התחומים החשובים לחייכם, מבלי לרצות לקבוע את זהותו ולתחם את חופש פעולתו?


זה בדיוק מה שעושים אזרחים הנמנעים מהליכה לקלפי. אין בכך תבונה יתרה, בעיקר אם זוכרים מי הם הפוליטיקאים שיקפצו על המציאה ויחגגו את הימנעותכם מהצבעה. חמור מכך, אינכם חוטאים כאן רק לעצמכם, מפני שההליכה לקלפי משפיעה על זהות השלטון ועל דמותה של המדינה עבור האזרחים כולם. לפיכך, זו אינה רק זכות אזרחית כי אם גם חובה אזרחית. כזכור, החובה הבסיסית של אדם במסגרות אנושיות היא חובת ההגינות - כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת. הצבעה בבחירות היא המעשה ההגון לעשותו כלפי כלל האזרחים החיים איתכם. כמו כל מעשה הגון הוא משרת גם את חובתך לזולת, אבל גם את האינטרס האמיתי שלך לטווח ארוך ובמקרה הזה גם לטווח הקצר. בטווח הארוך זוהי המדינה שאתה מכין לצאצאיך ובטווח הקצר זוהי המדינה שבה תחיו אתה ומשפחתך בארבע השנים הקרובות (או עד לבחירות הבאות...).


בניסיון לנמק את אי - השתתפותם בתהליך הדמוקרטי, מנסים הנמנעים לטעון כי לא ניתן לסמוך על הבטחות הרשימות במערכת הבחירות ולכן הצבעתם ממילא לא תשנה דבר. בטיעון הראשון הם כנראה צודקים: מסקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל מפברואר 2021 בביצוע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה על מדגם מייצג של הציבור בישראל, עולה כי רוב עצום של הציבור, 68% מהנשאלים, לא מאמין להבטחות של פוליטיקאים (האם מקרי הדבר שזהו אחוז כמעט זהה לאחוז האזרחים שלא הלכו לקלפי בבחירות האחרונות?).

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול