top of page

לאיזו מנהיגות אנחנו ראויים?

מערכת מיק"ה

עודכן: 22 באוג׳ 2021

מאת עו"ד אהוד פלג, פורסם גם במעריב בגיליון 19.3.2021 ובאתר מעריב.



בבחירות המתקרבות ינסו אזרחי ישראל, בפעם הרביעית בתוך שנתיים, לבחור לעצמם מנהיגות. אמירה ידועה גורסת כי "עם מקבל את המנהיגות שהוא ראוי לה". אולי דווקא בעיתוי זה של הבחירות, כדאי לעצור שניה לפני הקלפי ולשאול את עצמנו: לאיזו מנהיגות אנחנו ראויים?


שאלה זו מחזירה את מבטנו משורת המועמדים המתמודדים על אמוננו ומפנה אותו פנימה, אל עצמנו, אל ערכינו ואל התנהגותנו. למעשה השאלה המטרידה מציבה מולנו מראה ומחייבת אותנו להביט בה. האם אנחנו אוהבים את מה שאנו רואים במראה? עם בעל לב חם ומזג חם, האוהב את ארצו, המפולג בין מחנות בעלי אפיונים דתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים שונים, שחלקו עסוק בפעילויות התנדבות ותרומה לקהילה מן המרגשות שיש, וחלקו עסוק בשנאות, בסכסוכים ובהשמצות. רבים מדי מתרכזים בדאגה לעצמם על חשבון זולתם ולא בוחלים בתחמנות, ברמאות ובדורסנות כוחנית. אלה הנוהגים כך, משכנעים את עצמם שזהו צו ההישרדות, בין שהאיום הקיומי הוא אמיתי ובין שהוא מדומיין, אבל בשני המקרים הוא מוליד את תחושת החשש הגדול מכולם - החשש לצאת "פראייר".


הנורמה החסרה במקומותינו לא אחת היא נורמת ההגינות - התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות. החסר הזה בהגינות מוליד מציאות קשה, ממררת חיים ומחמיצת פרצופים ולבבות. מקובל להאשים בכל את המנהיגות הפוליטית, שמקרינה על הציבור את מנהגיה הנלוזים; אך מה חלקנו שלנו באחריות למצב? הפוליטיקה היא רק חלון הראווה של המציאות הבעייתית, המקום שאליו מתנקזים האנוכיות וחוסר ההגינות ופוגשים את היצרים הבהמיים ואת המרפקנות המופקרת. הפוליטיקה לא המציאה אותם; הם נולדו בהתנהגות הבין-אישית שלנו במרחב הציבורי בכל תחומי החיים: בכביש, במסחר ובעסקים, ביחסי עבודה ובין שכנים. במילים אחרות, אנחנו אחראים בהתנהגותנו, ובערכים שאנחנו מבטאים באמצעותה, לנורמות הקלוקלות בפוליטיקה הישראלית. אם רוצים שינוי למעלה, בשלטון, הוא צריך להתחיל בשינוי בתוכנו, ובאופן התייחסותנו לאחרים מסביבנו.


המרכז לקידום ההגינות בישראל הוקם על ידי טובי המומחים בהתנהגות אנושית, במטרה לחולל את השינוי החברתי הזה, ולמצב את ההגינות כנורמה המנחה בחברה הישראלית. האסטרטגיה של המרכז היא לשכנע כי ההגינות אינה רק ערך ראוי ונעלה, אלא היא האינטרס האמיתי של כל אחד ואחת מאיתנו. הגינות אין פירושה להיות "פראייר", כי בסיכומו של חשבון היא גם משתלמת: גם אם נדמה שבטווח הקצר אנחנו עשויים לעיתים להרוויח מפגיעה בזולת, החיים הם יותר מרגע אחד ותוצאות מעשינו בסופו של דבר חוזרות אלינו. האופן שבו נתייחס לאנשים היום, יקבע את האופן שבו יתייחסו מחר אלינו ואל יקירינו.המרכז לקידום ההגינות איננו גוף פוליטי ולפיכך הוא לא יתמודד בבחירות ב-23 במרץ; אבל הוא מציע לעם בישראל להצביע בעד ההגינות.


לא צריך לבחור במנהיגים שינציחו את הרע הקיים, אלא במנהיגות שתעשה אותנו טובים יותר;אולם אם "עם מקבל את המנהיגות שהוא ראוי לה", יש אולי מקום לשאול, אם גם העם לא צריך להשתפר, כדי לבחור ולקבל מנהיגות טובה יותר.






4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

עם אחד

Comments


המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.

bottom of page