יום מגילת העצמאות


מאמר מאת עו"ד אהוד פלג, פורסם במקור באתר מעריב


בעוד כשבוע נציין את יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל. על פי מיטב המסורת, יתקיימו בוודאי הרבה אירועים וטקסים ומפגשים משמחים. אבל דומה כי בין המוני החוגגים, תבלוט משתתפת אחת שתחגוג קצת פחות: מגילת העצמאות שלנו, זו שהקראתה וחתימתה סימלו את מעמד ההכרזה על הקמת המדינה, ושבהיעדר חוקה בישראל, היא הבסיס וההשראה לזכויות היסוד שלנו. מבט משווה קצר מהצהרות המגילה אל המציאות היום, יבליט מיד את החסר במימוש רבות מהבטחותיה:


"תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"? שאלתם את קהילת הממתינים באתיופיה, הנמקים שם שנים רבות עקב אי קיום החלטת ממשלה מפורשת להעלותם?


"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה" מתי ביקרתם בכפרים הערבים או הבדווים בדרום?


"תהא מושתתה על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" שאלו את הנשים המוכות, העובדים הסוציאליים, המתמחים ברפואה, הצרכנים שנעשקו, הקשישים שנעקצו או נשכחו בקורונה. בידקו את האכיפה הבררנית של הנחיות הקורונה, את הטלת הסגר הלא דיפרנציאלי משיקולים לא ענייניים, את היעדר דמי האבטלה לעצמאים או את אי השוויון בנטל הגיוס לצה"ל.


"תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע או מין" קראתם את חוק הלאום, ששכח את החצי השני של מגילת העצמאות? מצאתם נשים במפלגות האורתודוקסיות? בדקתם את שכר הנשים לעומת הגברים באותם התפקידים? והאם הגזענות לא בקרה בארץ בשנים האחרונות?


"תבטיח חופש דת מצפון לשון חינוך ותרבות" שאלו את היהודים הרפורמים ואת הזוגות שרצו להתחתן בנישואים אזרחיים. האם גילויי איבה על רקע שונות אידיאולוגית או פוליטית התרחשו רק במדינות רחוקות? ואלה היו דוגמאות מועטות בלבד לערכי המגילה הנוכחים-נפקדים לא אחת במדינת ישראל של שנת 2021.


המרחק בין הערכים המוצהרים ובין הערכים הממומשים הוא מה שמגדיר בפועל את דמותה של מדינה. בישראל דומה כי הפער הזה גדול מדי, לעיתים גם בהתנהלות רשויות המדינה, אך בוודאי בהתנהלותם של לא מעטים מבין אזרחיה. הערכים שחסרונם הוא המורגש ביותר הם ערכי ההגינות - התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות ומצוקות, כהגדרת המרכז לקידום ההגינות בישראל. מספיק לקרוא את כותרות העיתונים או את אתרי החדשות, או לצפות באקטואליה בטלוויזיה, כדי לזהות כשל נוסף במידת מימושו של ערך זה או אחר. רבים אולי לא יודעים זאת, אולם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, דיבר בחזונו לא רק על "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", אלא גם על "שלמות מוסרית ורוחנית" שיקיים עם ישראל בארצו. איפה אנחנו ואיפה הרצל?


כל התרחקות מערכי מגילת העצמאות מרחיקה אותנו גם מהצידוק של העם היהודי לקיומה של מדינה משלו. אנחנו שואפים להיות "אור לגויים" ולכך ש"מציון תצא תורה"; תורה ביטחונית? – בוודאי! תורה רפואית? בהחלט! תורה טכנולוגית? – ברור! אבל האם נוכל להתגאות גם בתורה המוסרית היוצאת היום מציון? בן גוריון, שהכריז על הקמת המדינה, אמר כי "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים".


מה ניתן לעשות כדי להחזיר את מדינת ישראל לייעודה? דומה כי החסר המורגש במימושם של ערכי מגילת העצמאות במציאות הישראלית, מתחיל בחסרונם בלבבות הישראלים. ברחבת בניין אונסקו בפריז חקוק על לוח אבן בעשר שפות המשפט הבא: " "מכיוון שמלחמות מתחילות במוחם של אנשים, במוחם של האנשים יש לבנות את הגנות השלום". אולי גם את המהלך למימוש הבטחות המגילה, צריך להתחיל במוחותיהם של הישראלים, בהכשרת הלבבות. לצורך זה שוקד המרכז לקידום ההגינות בישראל על הכנת הצעה לקבוע בלוח האירועים הרשמי של מדינת ישראל, בשבוע שאחרי יום העצמאות, את יום מגילת העצמאות. לאחר ששבוע קודם לכן מתקיים יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המזכיר לנו את המחיר היקר מכל ששילמו משפחות רבות בישראל כדי שמדינת ישראל תצליח לשרוד; לאחר שחגגנו בצדק את קיומה של המדינה ואת הישגיה ביום העצמאות עצמו; ראוי שיוקדש יום מיוחד לציון ערכי מגילת העצמאות, למהות שאותה רצינו ליצוק לתוך דמותה של מדינת ישראל על-פי כוונת מייסדיה.


מצווה עלינו "להגות יומם ולילה" בעיקרי האמונה היהודית המופיעים בספר התנ"ך, כדי שיהיו תמיד על לוח ליבנו; את מגילת העצמאות, ובעיקר את הערכים שנועדו לאפיין את דמותה של המדינה, ראוי לשנן ולהפנים לפחות פעם אחת בשנה, ביום מגילת העצמאות. ביום זה, על פי ההצעה המתגבשת, יעסקו כל מערכות החינוך, התקשורת והמוסדות הציבוריים והממלכתיים בישראל, כגון משרדי הממשלה והצבא, בבירור המשמעויות וההשלכות של ערכי המגילה, וידאגו לקיים שיח ציבורי בנושא. באותה ההזדמנות, מומלץ גם לבחון את הפער הקיים בין הערכים המובטחים לבין המציאות היומיומית באותה השנה, תוך התוויית הדרך לצמצומו.


אם עצמאות היא קודם כל אחריות, יסייע הרעיון לבטא את אחריותנו להגשמת החזון הציוני במלואו, לתפארת מדינת ישראל.

6 צפיות0 תגובות