הגינות היא התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות בלי לנצל חולשות או מצוקות.

מיק"ה יפעל לשלב פיסקת הנמקה בהחלטות רשמיות וציבוריות - בתחומי המשפט, המדיניות והמינהל – שתתבסס על נורמת ההגינות.

​

צעד זה ישמש הן ככלי לבחינת ההחלטה במסננת ההגינות על ידי המחליט, והן להטמעת ההגינות בשיח הציבורי כנורמת התנהגות נידרשת, מצופה ומחייבת ביחסים בין-אישיים.

 

התחום הראשון שבו נפעל לאימוץ מגמה זו הוא תחום המשפט:

​

הכוונה היא לתוספת פיסקה ניפרדת בהחלטות שיפוטיות  שתבסס את ההכרעה גם על שיקולים של הגינות. מבחינה מהותית, שופטים מתייחסים גם היום בפסיקותיהם לשיקולים הנקשרים להגינות, כחלק מן הדין או אף מעבר למצויין בדין, גם אם מתייחסים לשיקולים אלה בביטויים משפטיים (כגון תום- לב, סבירות, מידתיות, תקנת הציבור), ואף לא רק משפטיים ( כגון צדק, מוסר, מצפון ואפילו - הגינות). קיימים אף חיקוקים המציינים במפורש קיומה של חובת הגינות(חוק הגנת הצרכן, תקנות המכרזים ).

המיוחד בחידוש הנוכחי הוא שההגינות תקבל התייחסות בפיסקה נפרדת שתיוחד לכך , גם כדי שהמחליט יבדוק החלטתו במשקפי ההגינות – דבר שאנו מקווים כי איננו משום דרישה חדשה – וגם כדי להעביר מסר לציבור שלפיו ההגינות היא נורמה הצריכה לכוון את ההתנהלות הציבורית והבין- אישית במקומותינו.

​

מיותר לציין כי השופט פוסק – וימשיך לפסוק - על פי הדין, ואולם היכולת להציג את הפתרון החוקי גם בלבוש של הגינות, תגביר את הערך החינוכי של ההכרעה השיפוטית בהיבט זה. במקרים בהם המצב המשפטי אינו חד משמעי, יוכל שיקול ההגינות לשמש כמצפן ערכי וככלי פרשני, מתוך הבנה כי איננו זר חלילה לתכלית ולדרך ההכרעה השיפוטית, וגם במקרה כזה יקרין את המסר המבוקש לציבור.