• מערכת מיק"ה

על ערכים ואינטרסים

עודכן ב: פבר 2

מאמר מאת עו"ד אהוד פלג

פעמים נדמה כי קמה לנו בארץ חברה צינית ומנוכרת, המכלכלת צעדיה מתוך חישובים קרים ותועלתניים. מה לדוגמה הכתיב את הסיכומים שליוו את הדיונים על חוק התקציב האחרון: ערכים או אינטרסים? האם פעולה של שליחי צבור למען בוחריהם היא פעולה מתוך ערכים, או פעולה למען אינטרסים? מצד אחד נדמה היה כי הסחטנות והחמדנות מושלות בכיפה, וכי שם המשחק הוא: מי ישיג יותר הטבות תוך ניצול שעתה הקשה של הממשלה.

מצד שני - מהו ייעודם של נציגי-הציבור בכנסת, אם לא הערך הנעלה של ייצוג צבור שולחיהם מול רשויות המדינה, והמאבק למען זכויותיו. אכן, דומה כי לפנינו דילמה קשה להכרעה.

אך האם יש כלל הבדל בין ערכים ובין אינטרסים?

בראייה כוללת ולטווח ארוך ערכים משקפים למעשה את האינטרסים האמיתיים של חברה. כי הרי מה הם ערכים? - עקרונות בעלי משמעות בחיי אדם. ועקרונות - אלה הם כללים מנחים להתנהגות רצויה.

עולה מכן, איפוא, כי ערכים דרושים לשם קבלת החלטות נכונות לגבי דרך ההתנהגות הרצויה במצב נתון; כמוהם כתמרורים - מכוונים לדרך הרצויה. מהי דרך ההתנהגות הרצויה? - מן הסתם זוהי הדרך המובילה למציאות הרצויה בעינינו. וכיצד נדע מהי המציאות הרצויה, כדי שנוכל לזהות את דרך ההתנהגות שתוביל אליה? - שהרי כדבריו של החתול לעליסה בארץ הפלאות - אם לא יודעים לאן רוצים להגיע - כלל לא חשוב באיזו דרך בוחרים.

ניתן כמובן לחשוב כי "נבואה ניתנה לשוטים", ולפיכך אין לנו אפשרות לגלות את אותה "דרך נכונה" אלא באמצעות "ניסוי וטעייה". חסרונה של דרך זו הוא בכך שאנו עלולים לשגות פעמים רבות ולשלם על כך מחיר כבד.

שיטה מוצלחת ממנה מתבססת על החכמה של ראיית-הנולד. כיצד מיישמים אותה? - "סוף מעשה במחשבה תחילה": מנתחים את אפשרויות הפעולה השונות העומדות לרשותנו, מתוך מגמה "לראות" בדמיוננו את תמונת-המציאות שתיווצר לאחר בחירה בכל אחת מהן. כעת עומד לרשותנו מגוון של תמונות-מציאות אפשריות - והבחירה היא בידינו: בהתאם לתמונת המציאות בה נבחר - נדע גם באיזו דרך התנהגות לנקוט על-מנת להגיע אליה.

על-פי מה, לדוגמה, החלטנו כי יושר ראוי להוות ערך בחברה שלנו? מתוך שתי דרכי התנהגות אפשריות - ביושר ושלא ביושר - תארנו לעצמנו איזו תמונת-חברה תתקבל מנקיטה בכל אחת מן הדרכים - והגענו למסקנה כי איננו רוצים סביבנו תמונת-כחש וחוסר-ודאות. העדפנו על פניה מציאות שבה ניתן יהיה לסמוך בדרך-כלל על דבריו וכוונותיו של הזולת, מציאות בה ישנו עוגן יציב של ידע, המהווה תשתית להבנת העולם הסובב אותנו, לצורך ביצוע תהליכי קבלת החלטות.

בחירה זו של תמונת-המציאות הרצויה, ניסחנו את כלל ההתנהגות המנחה הקרוי יושר, והתנהגות על פי כלל זה - תקרב אותנו לאותה תמונת-המציאות שבחרנו. אימוצו של כלל ההתנהגות הזה לרמה של עיקרון משמעותי בחיינו, הפכה אותו לערך.

הערך, אם כן, ניגזר מתמונת-העולם אותה אנו רוצים ליצור, וזו הרי מבוססת על מכלול האינטרסים שלנו: בחירתנו במציאות שבה האנשים ינהגו ביושר, נבעה מן האינטרס שלנו לקבל מידע נכון ואמין, ולחוש בטחון בכוונותיהם של האנשים הסובבים אותנו.

יוצא איפוא, כי הקשר בין ערכים ואינטרסים הוא למעשה קשר בין דרך ומטרה; במילים אחרות: אמור לי מה הערכים שלך ואומר לך מה האינטרסים שלך. מי שמנסה להציג את השניים כמתנגשים, מבטא למעשה קוצר-ראייה, ומעיד על עצמו שהוא בעל חשיבה קיצרת-טווח.

במבחן זה נכשלים אלה המקדשים אמצעים למען מטרה, ואלה העושים לעצמם הנחות בדרך - מתוך נחמה שכוונתם טובה. על אלה כבר נאמר: "כוונותיך טובות אך מעשיך אינם רצויים". מקום בו הערכים לא נשמרים, גם האינטרסים אינם מושגים. המסקנה המתבקשת היא איפוא כי הערכים והאינטרסים שלובים אלה באלה: התנהגות על-פי ערכים איננה רק דרך להגיע לתמונת-חברה מסויימת; היא גם מהווה חלק מתמונת-החברה שתיווצר.

נאמר כבר כי "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בדברים אחרים"; התנהגותו של אדם יוצרת או מחזקת ערך ומסייעת להפוך אותו לנורמה חברתית שהוראתה: "במקום הזה, במצב כזה, נוהגים אצלנו כך". לפיכך חייב אדם, בכל מעשיו, לשאול עצמו לא רק לאן הוא רוצה להגיע והאם התנהגותו אכן תוביל אותו ליעדו, אלא גם האם הוא מתנהג כפי שהיה רוצה שכולם מסביבו יתנהגו. כדברי הלל הזקן: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך".

טוב יעשו חברי הכנסת היום, אם ישאלו עצמם מה הם הערכים אותם ביטאו בהתנהגותם סביב נושא העברת חוק התקציב וחוק ההסדרים; על-פי ערך היושר, יהיה עליהם להכיר בכך כי חיזקו ללא ספק את הערך של דאגת נציג הציבור לשולחיו, אך בה בשעה חיזקו גם את הנורמות של לגיטימציה לסחטנות, כוחניות, התעלמות ממצב המדינה, העדפת מיגזר אחד תוך גילוי אדישות למצבם של מיגזרים אחרים במדינה, וזלזול באמות-מידה של התנהגות ממלכתית.

האם בכך השיגו חברי-הכנסת את האינטרסים שלהם כמנהיגים וכאנשי-צבור? האם זוהי תמונת-החברה הרצויה אליה הם מובילים אותנו?

בשנת השבעים למדינה, הגיע הזמן שנכיר באחריותנו להקים כאן חברה בריאה ברוח חזון הנביאים ומתוך מחשבה לדורות, ולא להעסיק עצמנו רק בהישרדות מהיום למחר, מורשת תקופת גלותנו.

#התנהגותאנושית

המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.