סקר המרכז להגינות:
האנוכיות החליפה את החשש להיחשב "פראייר" כסיבה עיקרית לחוסר הגינות
מרבית הציבור בישראל נוהג בחוסר הגינות כשזה משתלם לו
המרכז לקידום ההגינות בישראל ומכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בניהולה של ד"ר רינה דגני יזמו לאחרונה סקר מקיף שנועד לחקור את מה שנחשב אחד החסמים העיקריים להתנהגות הוגנת בישראל: החשש להיחשב "פראייר".
מטרות הסקר:
1. להציף עמדות הציבור לגבי המושג (והפחד להיחשב) "פראייר".
2. להציף הנימוקים להתייחסות השלילית אל המושג "פראייר".
3. להציף דוגמאות שונות הנתפשות בעיניי הציבור כמאפיינות התנהגות של "פראייר.
4. לבחון כמה רווחת התפיסה שלפיה "להיות הוגן פירושו להיות "פראייר", ובאיזו מידה היא גורמת להתנהגות לא הוגנת.
הסקר נערך בקרב 600 נשאלים שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
מימצאי הסקר נותחו על ידי ד"ר רינה דגני, מנהלת מכון "גיאוקרטוגרפיה" , ועל ידי מומחי המרכז להגינות ובראשם פרופ' דן אריאלי. מן הסקר עולה כי:
מרבית הציבור בישראל נוהג בחוסר הגינות כשזה משתלם לו:
61% יסכימו להצעת בעל מלאכה לוותר על חשבונית כדי להתחמק מתשלום המע"מ.
56% לא יתקנו טעות לטובתם בחשבון במסעדה או בבית קפה.
הפחד להיחשב "פראייר" אינו הגורם המכתיב את חוסר ההגינות של הישראלים:
רק 1/3 מהציבור ציינו זאת כמניע.
הסיבה העיקרית לחוסר הגינות היא אנוכיות וכדאיניקיות (אינטרסנטיות):
79% מציינים זאת כסיבה לנכונות להעלים מס.
מרבית הציבור (77%) אינו חושב שהגינות היא "פראייריות".
רוב עצום של הציבור (מעל 80%) אינו רואה ביושר, פטריוטיות, עזרה לזולת, התנדבות או שמירה על החוק - התנהגות של "פראיירים".
המרכז להגינות הוקם על ידי מומחים מובילים מתחומי כלכלה, ניהול, קבלת החלטות, מוסר, משא ומתן, פסיכולוגיה, פרסום, אתיקה, חינוך, חשיבה יצירתית, תקשורת, ומשפט,ובראשם פרופ' דן אריאלי – מומחה עולמי לכלכלה התנהגותית ולתהליכי קבלת החלטות.
המרכז שם לו למטרה לשכנע את הציבור שהגינות איננה רק ערך אלא גם האינטרס האמיתי של חברה אנושית וכן של כל אחד ואחד מאיתנו, ולהחזיר את המצפון (ורגשות האשמה והבושה הנלווים לו) לשמש מצפן התנהגות בחברה הישראלית על ידי שלושה מסרים עיקריים:
1. הוגן אינו פראייר
2. ההגינות משתלמת
3. "לא פייר – לא עובר" (אפס סובלנות חברתית לחוסר הגינות).
המרכז מפעיל ערוצי פעולה אפקטיביים להעברת מסרי ההגינות הנ"ל, תוך שימוש בין היתר במדיה ובניו-מדיה, במדדים ובסקרים, בשירותי ייעוץ והדרכה למוסדות ציבור ולחברות ובהקמת רשת של שגרירי הגינות ארגוניים.
פרופ' דן אריאלי אומר על ממצאי הסקר:
לכל הפעולות שלנו יש השלכות ארוכות טווח: לא לשלם מיסים, לתת פרוטקציה, לחתוך בתור; אבל הבעיה היא שלא תמיד אנחנו רואים את ההשלכות האלה ואנחנו מתרכזים בטובה האגואיסטית המיידית שלנו במקום בהשלכות ארוכות הטווח. הסקר מדגיש בדיוק את הרצון שלנו לעשות את מה שטוב ונוח לנו בטווח הקצר. היוצא מן הכלל הוא לגבי פעולות שיש הבנה לגביהן שהן הדבר הנכון לעשות מבחינה חברתית, ולגביהן אנשים לא מבצעים את החשבון של עלות – תועלת. בכל פעם שיש הסכמה חברתית על מה ראוי לעשות, זו דרך חשובה להתגבר על הצד האנוכי שבנו.
צריך לזכור כי החיים הם מירוץ לטווח ארוך ומעשינו חוזרים אלינו כבומרנג. ולכן בחשבון הכללי דווקא ההתנהגות ההוגנת צריכה להיות האינטרס האמיתי שלנו."
עו"ד אהוד פלג, מייסד המרכז לקידום ההגינות, אומר כי:
"הישראלים פחות מתרגשים ממה שיגידו עליהם וממוקדים יותר באינטרס האישי שלהם, ברווח ובהפסד שלהם.
החדשות הטובות הן שהפחד להיחשב "פראייר" איננו עוד המכשול להתנהגות הוגנת.
החדשות הרעות הן שהישראלים מרוכזים בטובתם האישית והמיידית על חשבון ההתחשבות בזולת, להוציא "שמורות טבע" שבקונצנזוס שעוד נותרו ממורשת העבר, כגון התנדבות ועזרה לזולת.
זוהי בדיוק הסיבה להקמתו של המרכז לקידום ההגינות בישראל. המרכז פועל לגשר על פני הפער בין הגישה האנוכית לבין הגישה הנשאפת של התייחסות הוגנת לאחר, שמעבר להיותה תנאי לחברה טובה יותר, היא גם משתלמת יותר לפרט בסופו של דבר.
הסקר הזה משאיר מקום לתקווה משתי בחינות : הוא קובע שהגינות אינה נתפסת כ"פראייריות" בעיני מרבית הישראלים וזאת בניגוד למיתוס המקובל; והוא מראה כי יצירת הבנה והסכמה כללית לגבי תרומתן לחברה של התנהגויות מסוימות מסייעת לשכנע אנשים לנהוג על פיהן גם אם הדבר לא משרת אינטרס אישי שלהם בטווח הקצר. "