ציון נכשל לממשלה במדד ההגינות על-פי ז'בוטינסקי

המנהיג הרביזיוניסטי הידוע זאב ז׳בוטינסקי הגדיר את חובות הממשלה כלפי אזרחיה, במה שקיבל את הכינוי חמשת הממים: מזון, מעון, מורה, מרפא, מלבוש .ניתן לראות בהם גם את מדד ההגינות על-פי ז'בוטינסקי באשר לדאגת הממשלה לאזרחיה.המרכז לקידום ההגינות בישראל בדק לאחרונה האם ועד כמה ממשלת ישראל עומדת במדד הגינותזה לדעת הציבור הישראלי. הסקר בוצע על מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל, על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בראשותם של פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני.


הממצאים מראים שכ- 69% מן הציבור נתנו לממשלה את הציון: נכשל.

להלן אחוזי הנשאלים שנתנו לממשלה ציון נכשל ( ציון בין 1 ל-5 מתוך 10):

מזון:

הממשלה דואגת שלא יהיו רעבים בישראל: 71% נתנו ציון נכשל!

הממשלה דואגת לפרנסה ולקיום בכבוד של כל אזרחיה: 74% נתנו ציון נכשל!


מעון: הממשלה דואגת למחירי דירות ולגובה שכר דירה באופן שיאפשר דיור בר השגה לכל אחד: 84% נתנו ציון נכשל! מורה: הממשלה דואגת לרמה נאותה של חינוך זמין, שוויוני ואיכותי לכל אזרחיה: 63% נתנו ציון נכשל!


מרפא: הממשלה דואגת לשירותי בריאות ולתרופות באופן זמין, שוויוני ואיכותי לכל אזרחיה: 54% נתנו ציון נכשל!

מלבוש: הממשלה עוטפת את האזרחים בדאגה לביטחונם ולרווחתם: 68% נתנו ציון נכשל!

סיכום: הממשלה ממלאת את חובותיה לספק לאזרח את צרכיו הבסיסיים באופן המעורר בו אמון כלפיה: 70% נתנו ציון נכשל!

עו"ד אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, אומר כי חובת ההגינות חלה בראש ובראשונה על הממשלה ביחסיה עם האזרח ובדאגה לצרכיו הבסיסיים. בכך היא גם מקרינה לציבור דוגמה אישית לגבי ערכו ומקומו של ערך ההגינות - כבוד, יושר והתחשבות - בהתנהלות במרחב הציבורי. חובה זו חלה גם בימי משבר לאומי, כי היא בונה את האמון של האזרח בשלטון, אמון שהוא תנאי להכרה בסמכות המוסרית של אותו שלטון להנהיג אותו להתמודדות עם המשבר. בלי אמון כזה קשה לנצח במשברים כמו משבר הקורונה.

המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.