משתלם לנהוג בהגינות

מאמר מאת עו"ד אהוד פלג, פורסם במקור באתר מעריב.


המאמר המצוין של ד"ר לירז מרגלית בשבוע שעבר על המוטו הישראלי מסתיים במסקנה לפיה הסיפור המנצח של הישראליות ב- 2021 אינו תחושת הביחד, אלא ש"אם לא תדאג לעצמך אף אחד לא ידאג לך". ד"ר מרגלית מנמקת זאת בחשיבה לטווח קצר הרווחת בארצנו, שבה האנוכיות נתפסת כמשתלמת.


גישה זו אינה מבשרת טוב לא ליחיד ולא לחברה שלנו. בדוגמא המובאת באותו המאמר, אדם ייכנס לצומת פקוק כדי להרוויח את האור הירוק, ובכך יחסום אותו גם לתנועה החוצה, באופן שיאריך את הפקק לכולם וגם לעצמו (וזאת מבלי שהזכרנו כלל את העובדה שכניסה לצומת לא פנוי היא עבירה על החוק). אם הצומת הוא משל לחברה שלנו, יש לשאול האם במבחן התוצאה האנוכיות השתלמה? האם זו נורמת ההתנהגות הכדאית מבחינת הנוהג כך, גם בטווח הקצר?


המרכז לקידום ההגינות בישראל מבקש להציע דרך לשנות את הגישה האנוכית הזו ואת תוצאותיה המזיקות.


המרכז לקידום ההגינות (המתברך בכך שד"ר לירז מרגלית נמנית על המומחים המייעצים לו) הוקם במטרה לחולל שינוי חברתי בישראל ולמצב את ההגינות כנורמה מנחה להתנהגות במרחב הציבורי.


הגינות, הנשענת על הכלל של הלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", היא התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות.


זהו ללא ספק החסר העיקרי בחברה הישראלית היום, לתחושתם של ישראלים רבים; אולם אם ישתכנע הישראלי שהגינות אינה רק ערך ראוי ונעלה אלא גם משתלמת לו, הוא יאמץ אותה כדרך התנהגות בלא שירגיש "פראייר" – תווית שאומרים כי הפכה למייצגת הפחד הלאומי הישראלי.


המרכז לקידום ההגינות פועל להטמיע גישה זו לפיה ההגינות משתלמת, בין היתר על-ידי הדגמות הלקוחות מתוך מצבי מציאות המוכרים לכולנו: כך לדוגמה, אם חנית בין שתי מכוניות, צמוד מדי למכונית שלפנים, וגילית שהיא חסומה גם על ידי הרכב שלפניה, פעולה של שניות ספורות בלבד להזזת מכוניתך לאחור, אינה רק מעשה של התחשבות: היא תמנע נזקים למכונית שלך כאשר הנהג של המכונית לפנים יתמרן בניסיון לצאת מהחנייה . ההגינות חסכה לך זמן, כסף ועצבים. וקיימות דוגמאות רבות מכל תחומי החיים.


מכשול העיקרי הניצב בפני אימוץ גישה ההגינות לכדי הרגל התנהגות קבוע, הוא החשיבה לטווח קצר והרצון לראות תיגמול למעשיך כאן ועכשיו, ולא בעתיד כלשהו.


חשיבה לטווח קצר כמכוונת החלטות, לו אומצה בתחום הביטוח למשל, הייתה ממוטטת את הענף וגם הייתה מונעת מאיתנו חיסכון לפנסיה. כיצד הצליחו בתחום זה להביא אנשים להיפרד מכספם תמורת תגמול בעתיד הרחוק? התשובה לכך נעוצה בהשקעה אדירה בשכנוע על-ידי שיווק אגרסיבי ואינטנסיבי ופרסום קולע ואפקטיבי המותאם לקהל המטרה. בלב ניסיון השכנוע הופיע המסר לפיו הטווח הארוך מתחיל למעשה בטווח הקצר.


גם בשינוי שמוביל המרכז לקידום ההגינות השכנוע הוא המפתח; כאן המסר המשכנע הוא שמאחר שההגינות משתלמת, ורואה זאת כל מי שמקדיש לכך טיפת מחשבה, הרי שהיא אינה צריכה להיחשב בבחינת התנהגות חריגה אלא נורמת ההתנהגות המקובלת.


מהלכים לשכנוע הציבור שהנורמה השתנתה פעלו בהצלחה בעבר, לדוגמה בהפסקת קטיף פרחי הבר, בהנהגת חגורות הבטיחות, במאבק למניעת עישון במקומות ציבוריים, במאבק בהטרדה מינית ועוד. זה יפעל גם בהטמעת ההתנהגות ההוגנת.


הגל הנוכחי של התפרצות הקורונה בישראל ממחיש איך התנהגות הוגנת, המתחשבת בזולתך, תצליח לבלום את התפשטות הנגיף: שמירת חובת הבידוד ועטיית המסכות על ידי כל אחד מאיתנו, תמנע הן את סכנת הידבקותנו שלנו והן את הטלת הגזירות אם המחלה תתפשט, ואלה הרי תפגענה בנו ובפרנסתנו .


אם נבין, דווקא מתוך האינטרס האנוכי שלנו, שהתנהגות הוגנת דווקא תשתלם לנו, ניצור כאן עתיד טוב יותר לכולם, אבל גם לעצמנו.



1 צפיות0 תגובות