top of page

מה משפיע על הציבור לעטות מסיכות?

מערכת מיק"ה

המרכז לקידום ההגינות בישראל בדק באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בניהולם של פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, איזה סגנון מסרים יצליח לדעת הציבור, לשכנע את אזרחי ישראל לעטות מסיכות.


בסקר אינטרנטי על מדגם ארצי מייצג של הציבור הישראלי , הוצגו לנשאלים חמש כרזות בסגנונות שונים הקוראות לציבור לעטות מסיכות כדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. הסגנונות שנכללו היו אינפורמטיבי(מידע על סיכויי הדבקה בזיקה לאופן עטיית מסיכה), הרתעתי ( הצגת גובה הקנסות על אי ציות להנחיות הקורונה), מעודד (הדגמת אמצעי הזהירות המסייעים לעצירת שרשרת ההדבקה), חברתי (המחשת הסכנה שהיחיד בהתנהגותו מביא על החברה כולה) וערכי (הקבלת אופנים שונים של עטיית מסיכה לדרגות הגינות שונות).


הנשאלים התבקשו לענות על השאלה איזו כרזה בעיניהם הכי תשכנע את הציבור הישראלי לעטות מסיכות. להלן הכרזות שהוצגו בסקר:


כרזה 1:


כרזה 2:


כרזה 3:


כרזה 4:

מאת: תמי נאור (מבוסס על רעיון של www.livepencil.com)


כרזה 5:


ואלה הממצאים:



הפרסומאי מאיר בוקאי, מנהל משרד הפרסום בוקאי-שני וחבר צוות היועצים של המרכז לקידום ההגינות, מנתח את הממצאים ואומר כי עולה מהם שהסגנונות המשכנעים ביותר הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר האינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה. הגישה הכדאיניקית, המעידה גם על אנוכיות, בולטת לעומת הגישה האלטרואיסטית, המתחשבת בנזק שעלול להיגרם לאחר.


המסר שנמצא המשכנע ביותר היה המסר על סיכויי ההידבקות ( איום הישרדותי בריאותי) והמסר על הקנסות הצפויים מאי ציות להנחיות ( איום הישרדותי כלכלי).הכרזות שדורגו אחרונות התמקדו במסר של התחשבות חברתית או מסר של משמעות ערכית – מידת ההגינות שבאופן עטיית המסיכה.


בהקשר זה יש לציין שתי אבחנות מעניינות:

בכרזה הראשונה מדובר אמנם בסיכויי הידבקות אבל באותה מידה גם בסיכויי הדבקת הזולת, כך שיש כאן חפיפה בין האגואיזם לאלטרואיזם.


בכרזה על תיבת נוח שדורגה רביעית, הנקר אמנם מסכן את האחרים, אבל באותה מידה מטביע את עצמו, כך שחוסר ההתחשבות שלו פוגע גם בו ( תסמונת הסדיסט שהוא גם מזוכיסט).


עו"ד אהוד פלג, מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, מציין כי האסטרטגיה שגובשה במרכז לצורך הטמעת ההגינות בחברה הישראלית ,מכוונת לשכנע שההגינות היא לא רק ערך ראוי ונעלה, אלא גם האינטרס האמיתי של כל אחד מאיתנו והיא משתלמת בסיכומו של חשבון. ממצאי הסקר הנוכחי נמצאים בהלימה עם אסטרטגיה זו ומצביעים על כך שדרך שכנוע כזו היא אפקטיבית יותר לדעת הציבור בישראל.


המרכז לקידום ההגינות בישראל הוקם על-ידי טובי המומחים בתחומי ההתנהגות האנושית בראשותו של פרופ' דן אריאלי, במטרה למצב את ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת – כנורמה מנחה להתנהלות במרחב הציבורי בישראל.


40 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.

bottom of page