הציבור מבין מהר כשמסבירים לו ברור

המרכז לקידום ההגינות בישראל הציע לממשלה תכנית למאבק בהמשך ההדבקות

שבמרכזה הידוק האכיפה והחרפת מסרי ההסברה


המרכז לקידום ההגינות בישראל הציע לממשלה תכנית להתמודדות עם המשך התפשטות הקורונה, תוך התמקדות בהתנהלותם של חלקים בציבור המתעלמים מן ההנחיות.


ממחקר שערך המרכז עלה כי סגנונות ההסברה המשכנעים ביותר את הציבור לעטות מסיכות, הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר לאינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה.


במרכז הגיעו למסקנה כי נדרשת מדיניות של הרתעה אפקטיבית על דרך של הצגת הסיכויים להידבקות האישית של כל אחד ואחת וכן אכיפה נוקשה שתמחיש לציבור כי הוא ייפגע בוודאות, אם לא מן הסכנה הבריאותית, אז מן הפגיעה בכיסו. לאור זאת גיבש המרכז הצעת תכנית לממשלה שבמרכזה יצירת חוסר כדאיות להפרת ההנחיות במבחן עלות-תועלת, ובעלת שני מרכיבים :


א. הגברת האכיפה להבאת סיכויי ההיתפסות לכמעט 100%.

ב. הסברה בולטת המתאפיינת במסרים יותר חמורים ומוחשיים לגבי סיכויי ההידבקות ש כל אחד ואחת והיקרים להם ולגבי סיכויי ההיתפסות של מפרי ההנחיות.


פרופ' דן אריאלי, חבר המועצה הציבורית ויועץ למרכז לקידום ההגינות: אם רוצים שאנשים יישמעו להנחיות, צריך שאנשים ירצו להקשיב להנחיות. צריך שאנשים יעירו אחד לשני אם הם לא מקיימים את ההנחיות. צריך שיהיו תזכורות מיידיות ומהירות לחוסר ציות, אם מאנשים אחרים שמעירים להם ואם מפקחים שנותנים קנסות אפילו קטנים. אנשים מאמצים רעיון כדבר הנכון וההוגן לעשות; כאשר הם לא עושים את הדבר הנכון וההוגן, אם ישנה אכיפה או שמישהו מעיר להם, ההתנהגות משתפרת עם הזמן.


פרופ' אסא כשר, חבר המועצה הציבורית ויועץ למרכז לקידום ההגינות: מדינה מתוקנת אחראית לחיי אזרחיה ולשלומם. בכל מקום שנשקפת סכנה לחיי אזרחים או לבריאותם, חובתה המוסרית של המדינה הדמוקרטית היא להגן עליהם באופן מיידי ואפקטיבי. כאשר הסכנה לחיי אזרח או לבריאותו נשקפת לו ממעשיו של אזרח אחר, חובתה של המדינה לסכל את הסכנה הזאת על ידי נקיטת צעדי מניעה מיידיים ואפקטיביים כנגד האזרח המסכן את זולתו. צעדי המניעה חייבים להיות אפקטיביים בסיכול הסכנה. אם צעד קל אינו אפקטיבי, מותר לנקוט צעד חריף יותר. אין הצדקה מוסרית לנקיטת צעדים שאינם מידתיים, שאפשר היה להשיג את תוצאותיהם הרצויות תוך פגיעה פחותה באזרחים. צעדי המניעה יכולים להיות צעדי הטמעה חינוכיים או צעדי אכיפה עונשיים, בהתאם להישגים הצפויים.


מאיר בוקאי, ממשרד הפרסום בוקאי-שני: המטרה היא יצירת שינוי מהותי ברמת היחיד בתפיסת הסכנה שבקורונה לכל אחד מאיתנו. ככלל, יצירת שינוי התנהגותי היא מהלך המצריך זמן, זמן שאין בידינו במצב המשברי אליו נקלעה ישראל; לכן נדרש קו פרסומי שיכול ליצור זעזוע, שוק ואפילו כעס או תרעומת. קמפיין שיצליח לעורר תגובה כזו יוכל לחדור לסדר היום ולשיח הציבורי. אפילו יקום דיון על הפרסומת וסגנונה, ישרת הדבר את קידומו, העמקתו והנכחתו של הדיון על הסוגיות עצמן: מניעת התקהלויות, עטיית מסיכה וכו'.


עו"ד אהוד פלג מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל: משבר הקורונה ממחיש בצורה ברורה את האמת הכל-כך בסיסית לפיה התנאי לחיים של בני אדם בצוותא (חיים תרתי משמע), הוא כלל ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות ביחס לזולת ולחברה שמסביבנו.מאכזב מאד לגלות שמול מגיפה המפילה בנו מאות ועוד מעט אלפי חללים, אמת בסיסית זו ניתנת להטמעה בציבור רק באמצעות הפחדה, הרתעה ואכיפה; אך כעת אין ברירה, לנוכח ההתנהלות המזלזלת והבלתי אחראית של לא מעטים מקרבנו ולנוכח המימדים המבהילים שאליהם הגיעה ההדבקה.

המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.