המרכז לקידום ההגינות בישראל במכתב לראש הממשלה: אל תותירו את אזרחי ישראל מאחור!

עודכן ב: יונ 1

הודעה לתקשורת

המרכז לקידום ההגינות בישראל במכתב לראש הממשלה:

אל תותירו את אזרחי ישראל מאחור!

מיק"ה - המרכז לקידום ההגינות בישראל פנה היום לראש הממשלה בקריאה לדאוג, גם בתוך סערת ההתמודדות בהתפשטות נגיף הקורונה, לאזרחים הרבים שנפגעו מן המצב, בריאותית וכלכלית.


במכתבו מדגיש מנהל המרכז, עו"ד אהוד פלג, כי שעת משבר היא שעת מבחן לעמוד השידרה הערכי של חברה, וכי בצד גילויי סולידריות של הישראליות במיטבה, יש גם התנהלויות מצד אזרחים ומצד קובעי מדיניות המבטאות ערכים הפוכים ופוגעות בציבור רחב ובאוכלוסיות חלשות.


מיק"ה קורא לממשלה לאמץ את מודל המנהיגות ההוגנת המבוסס על אחריות, הגינות ורגישות חברתית, ולדאוג בצעדים מעשיים ומועילים לסייע למגזרים שנפגעו, ובהם בעיקר העצמאים ובעלי העסקים הקטנים שפעילותם הכלכלית קרסה וכן הקשישים הסיעודיים שמבקשים לפנותם ממרכזי הטיפול שלהם.

מיק"ה – המרכז לקידום ההגינות בישראל – הוקם על-ידי טובי המומחים בתחומי ההתנהגות האנושית במטרה למצב את ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת – כנורמה מנחה להתנהלות במרחב הציבורי בישראל.

פרופ' אסא כשר, חבר המועצה הציבורית של מיק"ה:

חברה הוגנת נבחנת ביחס המיוחד שלה אל הקבוצות החלשות. בעת משבר אלה הן הקבוצות הנפגעות והקבוצות החלשות בין כה וכה.

הרב אבי גיסר, חבר המועצה הציבורית של מיק"ה:

הדאגה והחובה לתקן תקנות בתחום הכלכלי והחברתי לטובת כל מי שמצוי בקושי כלכלי היא חלק מערכי מורשת ישראל. ככל שהמשבר הוא זמני כך עולה רמת החיוב לייצר פתרונות מיוחדים כדי שמצוקה זמנית לא תהפוך לקריסה של ממש. כך למדנו מנשיא ישראל הראשון, הלל הזקן, בזמן בית שני (במאה הראשונה לפנה"ס) אשר אחריותו ורגישותו הביאו אותו לתקן את הפרוזבול. זו הייתה תקנה פורצת דרך אשר אפשרה לחלשים ולמצויים בקושי כלכלי לקבל הלוואות ללא ריבית גם בתקופה שבה נמנעו עשירים רבים ומוסדות כלכליים להעניק הלוואות או לדחות חובות. המטרה הושגה. כאשר שבו החלשים לעמוד על רגליהם הם יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם.


עו"ד אהוד פלג, מנהל מיק"ה: משבר הקורונה הוא שעת מבחן למקומו של ערך ההגינות בחברה הישראלית. חברה שחרתה על דיגלה את העיקרון לפיו אין משאירים נפגעים בשטח, לא יכולה לזנוח בעת הזאת את המגזרים החלשים והזקוקים לעזרה. על הממשלה להעמיד את ההגינות והחמלה בלב תהליך קבלת ההחלטות הלאומי,כדי למנוע מצב חלילה שבו " הניתוח הצליח והחולה מת". הציבור בישראל נושא היום את עיניו לפגוש מדינה המושיטה אליו את ידה "כדי לתת ולא כדי לקחת". אנו קוראים לממשלה להיענות לציפיה זו ולא להותיר את אזרחיה מאחור.


לשון המכתב שנשלח לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו:



לכבוד: מר בנימין נתניהו

ראש ממשלת ישראל

לשכת ראש הממשלה

קריית הממשלה

ירושלים 2.4.2020

כבוד ראש הממשלה,


הנדון: ההגינות לפרט גם בעת משבר לאומי


המרכז לקידום ההגינות בישראל מביע דאגה עמוקה מגילויים של חוסר הגינות שבאים לידי ביטוי בהקשר משבר נגיף הקורונה. שעת משבר הייתה תמיד שעתה היפה של החברה הישראלית, ואכן גם היום מתרחב הלב נוכח פעילותם של אלפי המתנדבים וארגוני המגזר השלישי הנחלצים לסייע למגזרים החלשים בקרבנו במזון, בקניות או בתשומת לב להפגת הבדידות.

זוהי הישראליות במיטבה, שכולה סולידריות וערבות הדדית, ברוח האמרה: "כל ישראל ערבין זה לזה". על מציאות זו מעיבים לצערנו גילויי התנהלות המבטאים ערכים הפוכים לחלוטין של התנכרות, אטימות, נצלנות וחוסר התחשבות.


בין הדוגמאות להתנהלות כזו:


- התנהגות מופקרת וחסרת אחריות של אזרחים שלא נשמעים להוראות הבידוד והריחוק ומהווים בהתקהלויותיהם זרז להתפשטות הנגיף.

- ניצול המצב על ידי עסקים לשם גביית מחירים מופרזים למצרכים שהביקוש להם קפץ, תוף פגיעה בכיסם של הצרכנים בתקופה כלכלית קשה גם כך.

- אמירות והחלטות חסרות רגישות וחסרות הגינות מצד בעלי תפקידים ציבוריים המבטאות מתן עדיפות נמוכה לטיפול בצרכיהם ובמצוקותיהם של זקנים וקשישים, ובהם ניצולי שואה ובוני הארץ, תופעות שגררו ביקורת קשה אפילו מצד נשיא המדינה.

- הותרת ציבור רחב של עצמאים ועסקים קטנים מול שוקת שבורה, לאחר שקרסו כלכלית באחת בעקבות המשבר, ושגם לאחר פרסום תכנית הסיוע של הממשלה הם ניצבים בפני איום

קיומי חמור.


שעת משבר היא גם שעת מבחן לעמוד השידרה הערכי של חברה.

משבר הקורונה הוא שעת מבחן למקומו של ערך ההגינות בחברה הישראלית.

ערך ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות ביחסנו לזולת – נשען על הכלל של הלל הזקן : "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".


חברה שחרתה על דיגלה את העיקרון לפיו אין משאירים נפגעים בשטח, לא יכולה לזנוח בעת הזאת את המגזרים החלשים והזקוקים לעזרה.


הלל שהיה נשיא הסנהדרין בתקופתו, התקין את תקנת הפרוזבול – תקנה שהקלה את מצוקתם של הנזקקים בעם בכך שאפשרה את המשך מתן ההלוואות גם בסמוך לשנת שמיטה, בלא חשש של המלווים שההלוואות לא תוחזרנה בגלל שמיטת חובות.


במעשיו הפגין הלל שלוש מתכונותיו החשובות של מנהיג – אחריות, הגינות ורגישות חברתית .

המרכז לקידום ההגינות בישראל קורא בזאת, גם בתוך המשבר הפוקד אותנו, לאמץ את ערך ההגינות כנורמה מנחה להתנהלות במרחב הציבורי.


אנו קוראים לממשלה לגלות בשעת צרה זו מנהיגות הוגנת מבית מדרשו של הלל, ולהתערב מיידית כדי לסייע למגזרים שנפגעו, גם תוך שימוש במסגרת משפטית של תקנות לשעת חירום במידת הצורך.


- אנו קוראים להעמיד את ההגינות והחמלה בלב תהליך קבלת ההחלטות הלאומי ולהתחשב

באוכלוסיות במצוקה, ובכלל זה בקשישים המאושפזים במחלקות סיעודיות וברגישויותיהם המיוחדות, גם אל מול הצורך להיערך להתמודדות עם סכנת ההתפשטות של הנגיף.

- אנו קוראים להסדיר מיידית הכנסה שתאפשר קיום למגזר העצמאים ובעלי העסקים ולמשפחותיהם, עד אשר יצליחו לפתוח את עסקיהם מחדש, ובכך גם למנוע פגיעה אנושה במשק ביום שאחרי המשבר.

- אנו קוראים לבטל, להקפיא או להקטין את עול התשלומים המוטל בימים אלה על אזרחים ועוסקים שנותרו ללא הכנסה (תשלומים ממשלתיים ועירוניים, תשלום עבור שירותים, תשלומי שכירות, החזרי הלוואות ומשכנתאות).

- אנו קוראים לפצות חקלאים שיבוליהם נותרו בלא יכולת מעשית לשווקם.

- אנו קוראים להזרים תקציבי תפעול לעמותות המבצעות עבודת קודש במתן שירותים חברתיים

חיוניים, תוך שהן מבצעות למעשה את תפקידה של המדינה.

- אנו קוראים להטיל פיקוח מחירים ממשלתי על מוצרים חיוניים ועל סל מוצרים בסיסי כדי למנוע הפקעות מחירים הפוגעות בצרכנים.

ברוח שירה של נעמי שמר, הציבור בישראל נושא היום את עיניו לפגוש מדינה המושיטה אליו את ידה "כדי לתת ולא כדי לקחת". אנחנו שותפים לכמיהה זו, וקוראים לממשלה להיענות לה, ולא להותיר את אזרחיה מאחור.


בכבוד רב,

אהוד פלג, עו"ד

מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל

המציאות מעמתת אותנו בכל יום עם מקרים רבים של חוסר הגינות הפוגעים באיכות החיים וגורמים נזקים ממשיים בתחומים רבים (בכביש, בחנות, בעבודה, בממשל, ואף בביטחון מדינת ישראל) הנורמה החברתית האחראית למצב זה רואה ברווח שאדם או גוף יצמיחו לעצמם את חזות הכל, וזאת על חשבון ערכים של יושר, התחשבות וחמלה, ובלא כל בושה או נקיפות מצפון! 

סינדרום ה"פראייר" ששלט במדינה לאורך עשרות שנים,יצר תחרותיות, פלגנות ומחנאות חברתית קשה יחד עם תופעות של דורסנות כלכלית ואף שחיתות פלילית. סינדרום ה"פראייר" שרמס את ערכי ההגינות בחברה הישראלית, כירסם גם באמון ההדדי וגרם לחשדנות אוטומטית מפני פעולה נצלנית של האחר. את המצב שנוצר יש לתקן על-ידי הטמעת ההגינות כערך חברתי מנחה, מאחד ומחזק.