מאמר מאת עו"ד אהוד פלג, פורסם במקור באתר מעריב.
לאחרונה פורסם במספר הזדמנויות על הצטרפותם של הגופים העסקיים במשק למחאה נגד הרפורמה המשפטית. הזדעקותם וזעקתם ברורות לחלוטין: הסכנה לכלכלה הישראלית כתוצאה מאובדן הצביון והערכים הדמוקרטיים במדינה. להמחשה הם מונים את אובדן האמון של המשקיעים המקומיים והזרים בביטחון השקעותיהם וביכולת להישען על מערכת משפטית עצמאית ומקצועית, וכן את בריחת המוחות של עובדים שיבקשו לחיות ולגדל את ילדיהם במדינות דמוקרטיות וליברליות. אזהרתם והתרעתם של מנהיגי הקהיליה העסקית ממחישה את המפגש בין ערכים ואינטרסים. בין ערכים אלה נמצא במקום גבוה, אם לא הגבוה ביותר, גם ערך ההגינות - התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות, כהגדרתו של המרכז לקידום ההגינות בישראל.
לפתע מגלים אנשי עסקים מנוסים אלה שהערכים, וההגינות בכללם, אינם סותרים את האינטרסים שלהם אלא דווקא נמצאים בהלימה איתם, ואולי גם מהווים תנאי של ממש ליכולתם לנהל את עסקיהם ולייצר את רווחיהם.
ואכן, כשחושבים נכון על הדברים, הגינות היא האינטרס האמיתי של כל אחת ואחת וגם של גופים עסקיים. במציאות החברתית שבה אדם לא חי לבד והחיים נמשכים יותר מרגע אחד, חשיבה אנוכית ואינטרסנטית מתגלה כחשיבה הרת אסון המהווה פצצת זמן שבשלב כלשהו צוות תתנפץ בפניו של מי שינהג לפיה. היא מתייחסת לרווחים בטווח הקצר כחזות הכול, ומתעלמת מהקוד החברתי הבסיסי לחיים בחברה האנושית "חייה ותן לחיות". זכורה לכל התנהלותה של חברת המכוניות פולקסווגן, שזייפה נתונים של פליטת מזהמים כדי להגביר את מכירות מכוניותיהם. גילויה של ההונאה לווה בשערורייה אדירה שגרמה לקריסת ערך המניה של החברה, לקנסות פליליים עצומים ולתביעות ייצוגיות במיליארדים שעדיין מתבררות. ההתנהלות הלא הוגנת של החברה התגלתה כמזיקה מאד לאינטרסים העיסקיים שלה.
תזכורת מכיוון אחר להתנהגות חסרת התחשבות הממוקדת ברווח בטווח הקצר, נוכל למצוא במשבר האקלימי הפוקד אותנו, בעקבות ההתעללות וההתעלמות רבת השנים של האנושות כלפי כדור הארץ. רגע האמת תמיד מגיע ואיתו גם ההשלכות של מעשינו והתנהגותנו. קוראים לכך אחריות. לשם כך בין היתר קיים המוסר – ההגבלות (המוסרות) המוטלות על חופש ההתנהגות שלנו, כדי שלא לפגוע באחר. חבל רק שתובנה זו מתגלה על-ידי הקהיליה העסקית בשלב כה מאוחר, כאשר המדינה נמצאת כבר על עברי פי פחת ובמשבר קיומי של ממש. חבל שהתעלמו מאמת בסיסית זו אותם העסקים שהונו צרכנים במשך שנים כשהציגו להם חצאי אמיתות המתייחסות לתנאי הרכישה או לתכונות המוצר; או אותם העסקים שבלבלו צרכנים באופן הצגת הנתונים ובכך מנעו מהם את יכולת ההשוואה ואת היכולת ליהנות מקיומה של תחרות אמיתית (עמלות העו"ש בבנקים לדוגמה שסיכלו אפשרות השוואה של הריביות, או הניסיונות החוזרים והנשנים של עסקים להביא לביטול תוויות המחיר שעל המוצרים); היכן היו אותם העסקים שניצלו את כוח השוק העודף שלהם וגבו מחירים מופרזים או הציבו תנאים נוקשים בפני צרכנים שנזקקו למוצריהם או לשירותיהם, כגון חברות הסלולר בזמנו. ייתכן שלו הייתה נוהגת במדינה תרבות הוגנת יותר של התנהלות בחיי המסחר והעסקים, לא היו משתרשות הכוחנות והדורסנות כנורמות מנחות שמאפיינות גם את קידום הרפורמה המשפטית.
אם כיום נזעקים, ובצדק, נגד החקיקה לביטולה של עילת הסבירות, הרי שהונאת צרכנים אף היא עולה לכדי התנהלות בלתי סבירה; וכך גם ניצול צרכנים וכבילתם בחוזים מקפחים, מהווים התנהלות בלתי סבירה; היכן הייתם אז, ראשי המשק, בקביעתכם הנכונה לפיה ביטול הדרישה לסבירות בהתנהלות כלפי הציבור הוא פסול ובלתי קביל?
הרפורמה המשפטית האגרסיבית היא רק תסמונת לתרבות שלמה של אובדן ערכים, של חוסר הגינות וחוסר התחשבות, שרבים רבים תרמו לה את חלקם. על השכלה בלי ערכים אמר כבר נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט כי זו פצצת הזמן של חברת המחר; ואילו בעקבות ה"כלכלה בלי ערכים" שהשתלטה על חיינו, אנחנו שומעים את הדי ההתפוצצויות כבר עכשיו.
יש לקוות שבמסגרת היציאה מן המשבר הנוכחי, בדרך כזו או אחרת (ומי ייתן שללא התפוצצויות ממשיות), נדע גם לעצב את חברת המחר של ישראל על ערכים של הגינות – כבוד, יושר והתחשבות - דווקא לטובת האינטרסים של כולנו.
שהרי הכול מתחיל מהגינות , והכל גם נגמר בלעדיה...
Comments